ניתוח לתסמונת התעלה הקוביטלית

שם בעברית: ניתוח לתסמונת התעלה הקוביטלית
שם באנגלית: Surgical management of Cubital Tunnel Syndrome 

מהו ניתוח לתסמונת התעלה הקוביטלית וכיצד הוא מתבצע? 

תסמונת התעלה הקוביטלית היא כליאה או גירוי של העצב האולנרי בחלקו הפנימי (מדיאלי) של המרפק, בתוך התעלה הקוביטלית.

קיימות מספר אפשרויות ניתוחיות, ובהן שחרור הלחץ בתוך התעלה (Decompression), העברת העצב למיקום חדש בקדמת המרפק (Anterior Transposition) והרחבת התעלה על ידי הסרה של עצם מהאפיקונדיאל המדיאלי (Medial Epicondylectomy). הטיפול הנפוץ במחלקה לכירורגיה של היד בשיבא הוא העברה קדמית של העצב. סוג הטיפול נקבע לאחר דיון משותף בין הרופא או הרופאה למטופל. 

כיצד הניתוח מתבצע?

הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה כללית ואזורית (בלוק של היד המנותחת). 

ניתוח לשחרור הלחץ בתוך התעלה (Decompression) – מנתקים חלק מרצועה שיוצרת לחץ על העצב האולנרי בתוך התעלה שלו. פעולת הניתוק מרווחת את התעלה ומפחיתה את הלחץ על העצב. 
ניתוח להעברה קדמית של העצב (Anterior Ulnar Nerve Transposition) – לאחר שחרור הלחץ בתוך התעלה הקוביטלית, העצב מועבר למיקום חדש בקדמת המרפק. במיקום החדש יש פחות סיכון ללחץ או למתח על העצב במהלך כיפוף או יישור המרפק. ניתן להעביר את העצב תת-עורית בתוך השריר או מתחת לשריר.  
ניתוח להסרה של עצם מהאפיקונדיאל המדיאלי (Medial Epicondylectomy) – מסירים חלק גרמי (חתיכה של עצם) מהאפיקונדיל המדיאלי שתוחם את התעלה ועלול לגרום ללחץ מקומי במהלך חלק מטווח התנועה. 

כמה זמן הניתוח נמשך?

כשעה. 

כיצד נערכים אליו? 

• לפני הניתוח, בהתאם לגיל ולמחלות רקע, צריך להשלים כמה בדיקות הכנה: בדיקות דם (ספירה, כימיה ותפקודי קרישה), אק"ג, צילום חזה, בדיקת רופא/ה מרדימ/ה ובדיקת קורונה (בהתאם להנחיות המעודכנות).  
• יש להיות בצום מלא (אוכל ושתייה) במשך שש שעות לפני הניתוח. 
• מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי תרופות שניטלות בקביעות. לפני הניתוח יש להפסיק ליטול נוגדי קרישה ומדללי דם כגון פלויקס, קומדין ומדללי דם מקבוצת NOAC.
• לפני הכניסה לחדר ניתוח מקבלים הסבר מהמנתח/ת ומהרופא/ה מרדימ/ה על מהלך ההרדמה והניתוח.

מה משך האשפוז? 

אם הניתוח מתוכנן לשעות הבוקר, האשפוז יתבצע יום לפני הניתוח. אם הוא מתוכנן לשעות מאוחרות יותר, האשפוז יהיה בבוקר הניתוח. השחרור מהאשפוז הוא ביום הניתוח או ברוב המקרים, למחרת הניתוח - לאחר קבלת הנחיות מהצוות הסיעודי ומצוות ריפוי בעיסוק.

כאשר הניתוח מתוכנן להתבצע למחרת האשפוז, ניתן לצאת מבית החולים עד השעה 22:00 בתיאום עם הצוות הסיעודי. 

איך מרגישים לאחר הניתוח?

בסוף הניתוח, בהתאם לסוג הניתוח ולהחלטת המנתח/ת, יורכב סד גבס סביב המרפק או חבישה מרופדת. תהליך ההחלמה לוקח 6-3 שבועות. סד הגבס מוסר 3-2 שבועות לאחר הניתוח, והתפרים מוסרים שבועיים לאחר הניתוח או בזמן הסרת הגבס. רוב המטופלים נדרשים לטיפול משלים במסגרת ריפוי בעיסוק. 

מהו שיעור ההצלחה?

תוצאות הניתוח תלויות בזמן ובמידת הלחץ שהופעל על העצב לפני הניתוח. הנימול לרוב משתפר, אך זה יכול לקחת זמן. הניתוח בדרך כלל מונע החמרה בחולשת השרירים, אבל השיפור בכוח הוא בדרך כלל אטי מאוד ולא מלא. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

כמו בכל ניתוח קיים סיכון לסיבוכים כגון דימום, זיהום, פגיעה עצבית, חוסר שיפור במצב וצורך בניתוח חוזר. עם זאת, שיעור הסיבוכים הוא נמוך.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• בעת השחרור ניתן מכתב שבו המלצות מפורטות. בהתאם לסוג הניתוח ניתנות המלצות לגבי המשך מעקב והפעלה במסגרת ריפוי בעיסוק בקופת החולים ובמרפאה לכירורגיה של היד. בשיבא BEYOND מציעים גם תוכנית לשיקום מרחוק של כף היד, שמאפשרת לתרגל באופן עצמאי ולקדם את תהליך ההחלמה, בנוחות של הבית. 
• ניתן לחזור לעבודה לאחר הורדת הגבס/ תפרים, 3-2 שבועות אחרי הניתוח. במקרה של עבודה משרדית, אין מניעה לחזור אף מוקדם יותר. 
• חזרה לפעילות גופנית מתבצעת בהדרגה, החל משלושה שבועות לאחר הניתוח. 

מתי לפנות לרופא?

• הפרשה מפצע הניתוח 
• חום מעל 38 מעלות 
• החמרה בכאבים

למה לעבור את הניתוח דווקא בשיבא?

בשיבא קיימת מחלקה ייעודית לכירורגיה של היד, הגדולה מסוגה בארץ. במחלקה עובדים מנתחים ומנתחות מומחים בכירורגיה של היד, המיומנים ומנוסים במגוון הטיפולים ושותפים במחקרים פורצי דרך. לצדם פועל צוות רחב של מרפאים ומרפאות בעיסוק ואחים ואחיות המתמחים בכירורגיה של היד. 

במחלקה מתקיימים דיוני רופאים וישיבות רב-מקצועיות על בסיס קבוע, כדי להמליץ על הטיפול הנכון לכל מטופל ולהביא לתוצאות מיטביות. כמו כן נערכות ישיבות צוות שבהן דנים על החידושים בתחום, לצד פעילות אקדמית משותפת עם חוקרים בשיבא ועם המוסדות המובילים בארץ.