תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

ניתוח לתיקון פטוזיס (צניחת עפעפיים)

בניתוח לתיקון פטוזיס מרימים את העפעף העליון כדי לשפר את שדה הראייה. כך הוא נעשה

שם בעברית: ניתוח לתיקון פטוזיס (צניחת עפעפיים)

שם באנגלית: Ptosis Surgery

 

מהו ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים/ פטוזיס?

פטוזיס (צנחת) הוא מצב שבו העפעף העליון כולו (בשתי העיניים או באחת מהן) צונח ומכסה חלק משטח הקרנית בשל היחלשות אחד או יותר משריריו. כך העין לא מצליחה להיפתח במלואה ונראית עצומה חלקית, עייפה וקטנה. התוצאה עשויה להיות הפרעה בשדה הראייה העליון ובעיה אסתטית. פטוזיס שפוגע בראייה מצריך ניתוח עפעפיים. מטרת הניתוח היא להרים את העפעף העליון ולשפר את שדה הראייה.
 

כיצד הוא מתבצע?

לרוב ניתוח פטוזיס נעשה בהרדמה מקומית (הזלפת טיפות לעין המנותחת והזרקת חומר לעפעף) כיוון שלעתים נדרש שיתוף פעולה מצד המנותח/ת (אלא אם כן מדובר בילדים ובמטופלים אחרים שנזקקים להרדמה כללית).

סוג הניתוח מותאם לחומרת הפגיעה ומצב שרירי העפעפיים. כך למשל, כאשר צניחת העפעף קלה עד בינונית (אחד משרירי העפעף נחלש ואינו מתפקד) והזלפת טיפות אפרין במרפאה מסייעת להרמת העפעף, הניתוח יכלול היפוך של העפעף וחיתוך של השריר (הטיפות ניתנות כדי לבדוק אם העפעף מתרומם, כתבחין לפני בחירת הטכניקה הניתוחית). צניחה קשה יותר של העפעף (אחד משרירי העפעף נחלש מאוד ואינו מתפקד) תצריך חתך בעפעף (בדומה לחתך שנעשה בניתוח להרמת עפעפיים), הפרדת השריר ותפירתו מחדש לשלד העפעף, בהתאם למידת ההרמה הנדרשת. כאשר צניחת העפעף קשה מאוד (שני שרירי העפעף נחלשו ולא מתפקדים, בעיקר על רקע פטוזיס מולדת או מחלת שרירים), תופרים את העפעף לשרירי המצח כדי לאפשר את הרמתו על ידי פעולתם; מעבירים חוט או רצועה מלאכותית מתחת לעור שבאזור הגבות ובאמצעותם מחברים בין העפעף לשרירי המצח. כך, כאשר הגבות מורמות, העפעף מורם והעיניים נפקחות.


כמה זמן הוא נמשך?

לרוב שעה וחצי-שעתיים.


כיצד נערכים אליו?

  • מבצעים בדיקות דם (ובהן ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה). לעתים נדרשים גם אק"ג וצילום חזה.
  • עוברים בדיקות לבחינת בריאות העין וחומרת הפטוזיס – למשל מדידות מיקום העפעף ופעילות שריריו – ומנסים לאתר את סיבתה. לעתים עוברים גם בדיקות נוירולוגיות כמו EMG (שמטרתה לאבחן הפרעות ומחלות במערכת העצבים ההיקפית ומערכת השרירים). ילדים עוברים בדיקה לבחינת מידת התפתחות הראייה.  
  • מתייעצים עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי תרופות שניטלות בקביעות. לעתים צריך להפסיק ליטול נוגדי קרישה ומדללי דם כגון אספירין, פלויקס וקומדין כשבוע לפני הניתוח.


מה משך האשפוז?

לרוב משתחררים כמה שעות לאחר הניתוח (מטופלים שעברו הרדמה כללית, ובהם ילדים, משתחררים לאחר כיממה).


כיצד מרגישים לאחר מכן?

במשך שבוע עד עשרה ימים ייתכנו אי נוחות/ נפיחות קלה/ בצקת/ כאבים/ שטפי דם שטחיים בעיניים, אודם בלחמית העין (לובן העין), קושי לקרוא או לצפות בטלוויזיה, דמעת/ יובש בעיניים וקושי לסגור ולפתוח אותן. לרוב תופעות אלו חולפות בתוך כשבועיים, והתוצאה הסופית מתקבלת לאחר כמה חודשים.


מהו שיעור ההצלחה?

ברוב המקרים מצליחים להרים את העפעף העליון ולשפר את שדה הראייה.


מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים ולרוב חולפים. הם כוללים דימום מקומי, זיהום, א-סימטריה בין שתי העיניים, דמעת, בצקת ותחושת יובש בעין המנותחת.


הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

  • מניחים על העיניים קומפרסים קרים במשך יום-יומיים כדי להפחית נפיחות ושטפי דם.
  • שמים משחה וטיפות עיניים למניעת זיהומים ויובש במשך כשבוע.
  • מגיעים להוצאת תפרים (אלא אם כן הם נספגים) לאחר כשבוע עד עשרה ימים.
  • מגיעים לביקורת לאחר כחודש.
  • בשבוע הראשון שוכבים עם ראש מורם, לא מתאפרים בעיניים, לא נחשפים לשמש ונמנעים ממאמץ גופני ומהטיית הראש כלפי מטה.


מתי לפנות לרופא?

  • חום מעל 38 מעלות
  • קוצר נשימה
  • אודם מקומי
  • נפיחות חריגה בעיניים המלווה בכאבים חזקים

 

למה לעבור את הניתוח דווקא בשיבא?

בשיבא נעשים יותר מ-4,000 ניתוחים ברפואת עיניים מדי שנה. המנתחים במכון עיניים מנוסים בטיפולים חדישים ביותר ושותפים במחקרים פורצי דרך, והצוות הסיעודי בחדרי הניתוח של המכון מתמחה בניתוחי עיניים. בנוסף, חדרי הניתוח של המכון מצוידים במכשור מתקדם ביותר מסוגו. בסופו של דבר, הניסיון, הידע והטכנולוגיה מסייעים למטופלים להשיג ראייה מרבית.