ניתוח לתיקון שרשרת עצמות השמע (אוסיקולופלסטיקה)

שם באנגלית: Ossiculoplasty

מהו ניתוח אוסיקולופלסטיקה?

בין עור התוף לאוזן הפנימית מקשרות שלוש עצמות שמע המשמשות כמגבר במעבר גלי הקול מהאוויר אל נוזלי האוזן הפנימית. העצם הראשונה, המחוברת לעור התוף, נקראת פטיש, אליה מחוברת עצם הסדן ואליה הארכובה שנמצאת במגע הדוק עם נוזלי האוזן הפנימית. כאשר עצמות השמע נפגעות והשרשרת מתנתקת, נגרם ליקוי שמיעה הולכתי. הסיבה העיקרית לפגיעה ולהתנתקות היא דלקות אוזניים חוזרות או כרוניות. סיבה אפשרית נוספת היא טראומה (חבלה).

לעתים ניתן לתקן את הניתוק בניתוח אוסיקולופלסטיקה. אם קיים גם נקב בעור התוף ניתן לתקנו באותו ניתוח (נקב שכזה יכול להיגרם גם הוא בשל טראומה ודלקות אוזניים וגם בשל ניתוח כפתורים). אופי התיקון תלוי במידת הניתוק ומיקומו. כדי לשחזר את רצף השרשרת ניתן להניח תותב במקום חלקי העצם החסרים או להשתמש בשארית העצמות. ככל שחסרים יותר חלקים מהעצמות, כך קשה יותר לתקן את הניתוק ותוצאת השמיעה הסופית פחות טובה. במקרים רבים ניתן להציע חלופה שמרנית – מכשיר שמיעה.

כיצד הניתוח מתבצע?

הניתוח נעשה דרך תעלת האוזן החיצונית. לאחר כמה זריקות הרדמה מקומית (שאינן מכאיבות) עור התוף מורם ונגלית האוזן התיכונה (שכוללת את עור התוף, חלל האוויר בינו לבין עצם הגולגולת ועצמות השמע). מיקום הניתוק מזוהה ומשוחזר באמצעות הנחת תותבים במקום חלקי העצם החסרים או באמצעות עיצוב מחודש של העצמות שנותרו. התותבים עשויים מחומרים שלא נדחים על ידי הגוף, כגון טיטניום, מגיעים בצורות שונות ומותאמים למטופל/ת על ידי המנתח במהלך הניתוח. כדי לקבע תותב ולשפר את המגע שלו עם עור התוף, לרוב מניחים עליו פיסת סחוס קטנה שנקצרת מהאוזן המנותחת. ציפוי הסחוס יכול לשמש לסגירת נקב בעור התוף אם קיים. אם נותרו מספיק שרידי עצמות, המנתח מחבר ביניהם וכך מגשר על הניתוק ללא צורך בתותב.

בסיום, עור התוף מורד למקומו ומתבצעת בדיקת שמיעה. לרוב המנותח/ת שומע/ת רק דיבור חלש בשלב זה. לאחר מכן מכניסים לתעלת האוזן טמפונים ותחבושות לקיבוע עור התוף (חלקם נמסים וחלקם מוצאים לאחר כשלושה שבועות). שיתוף פעולה מלא וחוסר תנועה של המנותח/ת הכרחיים להצלחת הניתוח, ואחות חדר ניתוח קשובה לו/ה לאורך כל הדרך.

איך מתכוננים אליו?

• כעשרה ימים לפני הניתוח מפסיקים ליטול תרופות מדללות דם כגון אספירין (בהתייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת).
• עוברים צילומים ובדיקות מעבדה ומביאים את התוצאות ביום הניתוח.
• ערב לפני הניתוח מקבלים תרופות בהתאם להמלצת המרדים או רופא המחלקה.
• צמים שמונה שעות.
• מסירים לק, תכשיטים ותותבים (כגון שיניים ועדשות מגע) ומוסרים לבני המשפחה.
• חותמים על הסכמה לניתוח.
   

כמה זמן הוא נמשך?

כשעה-שעתיים.

מה משך האשפוז?

לרוב יממה (חשוב שיהיה בן משפחה מלווה בשחרור).

איך מרגישים במהלכו ואחריו?

במהלך הניתוח ייתכנו סחרחורת ובחילה. לאחר מכן ייתכנו כאבים שניתן לטפל בהם במשככים וצפויות אטימות באוזן ושמיעה ירודה עד שישה שבועות בשל הטמפונים והתחבושות.

מהו שיעור ההצלחה?

השיפור בשמיעה תלוי בכמה גורמים, ובהם מידת הפגיעה בעצמות השמע, ולא ניתן להעריכו מראש. כאמור, ככל שהחסר בעצמות גדול יותר, כך השמיעה המתקבלת פחות טובה. כאשר צריך לגשר על היעדר פטיש או סדן – שיעור ההצלחה בשיפור השמיעה עומד על כ-70%. וכאשר חסר המבנה העליון של הארכובה, שיעור ההצלחה עומד על כ-50%.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים:

• פגיעה בשמיעה עד כדי חירשות באוזן המנותחת (עלולה להיגרם מכל ניתוח באוזן).
• זיהום באזור הניתוח (למרות הסטריליות הקפדנית).
• נקב בעור התוף (לרוב מתוקן מיד).
• פגיעה בעצב באוזן (שעובר מתחת לעור התוף) אשר אחראי על חוש הטעם בחלק הקדמי של הלשון.  
• פגיעה בעצב באוזן שאחראי על תנועות הפנים (לרוב זמנית).
• יציאת התותב ממקומו במהלך החיים.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• מגיעים לניקוי האוזן שלושה שבועות אחרי הניתוח ולבדיקת שמיעה וביקורת רופא שישה שבועות לאחריו (בקביעת תור מראש).
• במשך שישה שבועות, כדי למנוע מהתותב ליפול ממקומו, מתעטשים בפה פתוח ונמנעים מספורט וכל מאמץ אחר, הרמת משאות כבדים, קינוח אף אגרסיבי, טיסה וצלילה.
• במשך שישה שבועות לא נותנים למים לחדור לאוזן כדי למנוע זיהום.

מתי לפנות לרופא?

• דימום שנמשך יותר מכמה דקות
• חום מעל 38 מעלות
• כאבים בלתי נסבלים שלא מגיבים למשככים
• סחרחורת סיבובית קשה

למה לעבור את הניתוח דווקא בשיבא?

כיוון שמחלקת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש וצוואר מורכבת מרופאים מומחים מנוסים, שמדי שנה מבצעים כ-2,000 ניתוחים, גם מורכבים.