‹ › ×

ניתוח השתלת ריאה

בהשתלת ריאה מכניסים דרך חתך באזור החזה ריאה מתורם (מת) במקום ריאה חולה שהוסרה, ומחברים אותה לגוף בשלושה חיבורים. כך זה נעשה

שם באנגלית: Lung Transplantation

הריאות נמצאות בחזה, מוגנות ונתמכות על ידי 12 זוגות של צלעות, השרירים שבין הצלעות ושרירי הצוואר והסרעפת. הן קולטות חמצן עבור הגוף כולו ומסלקות החוצה פחמן דו-חמצני, ועשויות רקמה אלסטית שמאפשרת להן להימתח. הריאה הימנית מחולקת לשלוש אונות – עליונה, אמצעית ותחתונה; הריאה השמאלית מחולקת לשתי אונות – עליונה ותחתונה.

מתי נדרשת השתלת ריאה?

מחלות מסוימות עלולות להוביל לצורך בהשתלת ריאה: מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), ברונכיוליטיס, פיברוזיס ריאתי, סרקואידוזיס, סקלרודרמה, סיסטיק פיברוזיס, ברונכיאקטזיס, ויתר לחץ דם ריאתי (אידיופתי או שניוני).

כיצד נעשית השתלה ריאה?

בהשתלת ריאה אחת, לאחר הרדמה כללית מבצעים חתך יחיד בצד הגוף (חתך צידרי/ טורקוטומיה). בשלב הראשון מסירים דרכו את הריאה החולה (אם קיימים שתלי שד מלפני, יהיה צורך להסירם כיוון שהם נמצאים באזור החתך ועלולים לגרום לזיהום). כדי לתמוך בריאה הנותרת, ניתן חמצן דרך מכשיר הנשמה או מכונת לב-ריאה במשך כל הניתוח. לעתים הריאה הנותרת זקוקה לעזרה נוספת כדי לספק חמצן לגוף ואז משתמשים במכונת מעקף לב-ריאה.

לאחר מכן ריאת התורם (שנפטר) מוכנסת לחזה דרך החתך ומתחברת לגוף באמצעות שלושה חיבורים (השקות): הסמפון הראשי של התורם מחובר לסמפון הראשי של הנתרם, עורק הריאה של התורם מחובר לעורק הריאה של הנתרם, וורידי הריאה של התורם מחוברים לחדר השמאלי בלב של הנתרם. לאחר השלמת החיבורים הללו עוטפים רקמה נוספת סביב קו החתך בדרכי הנשימה כדי לסייע בריפוי.

בהשתלת ריאה כפולה מבצעים חתך אופקי מתחת למרכז החזה (חיתוך דרך אמצע עצם החזה/ סטרנוטומיה). לאחר שמסירים את הריאות החולות, מחברים כל ריאה חדשה בנפרד, באותו האופן שבו זה נעשה בהשתלת ריאה אחת (שלושה חיבורים עבור כל ריאה). גם שאר התהליך דומה. גם במהלכו לעתים צריכים לתמוך בלב ובריאות בעזרת מכונת מעקף לב-ריאה (הצורך בתמיכה זו שכיח יותר בהשתלת ריאה כפולה).

במהלך הניתוח נעשית גם ברונכוסקופיה (הסתכלות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות באמצעות החדרת ברונכוסקופ – מכשיר גמיש עם סיב אופטי שבקצהו מורכבת מצלמת וידיאו) כדי לראות את דרכי הנשימה החדשות על מסך. ייתכן גם ביצוע אקו-לב כדי לבדוק את חיבור כלי הדם מהריאות אל הלב.

בסיום הניתוח, שכבות השרירים של החזה נתפרות זו לזו, סוגרים את העור בסיכות וחובשים. הסיכות מוסרות שבועיים-שלושה לאחר הניתוח. בנוסף מוכנסות צינוריות ניקוז לבית החזה ליד הריאות כדי לסייע להן לסלק הפרשות או דם שהצטברו סביבן ולהתרחב בתוך בית החזה. הצינוריות מוסרות בתוך שבוע עד עשרה ימים. בעת השהות בחדר הניתוח בני המשפחה יכולים להמתין בחדר ההמתנה של חדרי הניתוח ובסיום המנתח בא לדבר עמם.

לאחר ההשתלה מעבירים את המטופל/ת מחדר הניתוח אל היחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב (עד שתפקוד הריאות מתייצב וניתן לנשום עצמאית). ב-24 השעות הראשונות נשארים מונשמים וצפויים כאבים וחוסר נוחות. לעתים, בשל חומרי ההרדמה, מופיעות גם הזיות (דליריום). כל אלה צפויים לחלוף ככל שהמצב משתפר. לאחר השחרור מהיחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב מועברים להמשך החלמה במחלקה לכירורגיית חזה עד השחרור מבית החולים. לרוב משך האשפוז הממוצע לאחר ההשתלה הוא כשלושה שבועות, כתלות באופן שבו הגוף מגיב לניתוח, לתרופות למניעת דחיית השתל על ידי מערכת החיסון ולסיבוכים האפשריים.

צפו בסרטון המתאר את תהליך ההשתלה שלב אחר שלב, והשינויים הנדרשים באורח החיים של המועמדים להשתלה. הסרטון נערך בשיתוף פעולה עם מרכז ההשתלות הגדול בעולם בטורונטו:

כמה זמן נמשך הניתוח?

שש שעות ומעלה להשתלת ריאה אחת, ועד 12 שעות להשתלת ריאה כפולה.

מה משך האשפוז?

עשרה ימים לפחות (מושתלים רבים נשארים זמן רב יותר).

איך מרגישים אחרי הניתוח?

מטופלים רבים סובלים מכאבי חזה לאחר ההשתלה בגלל החתך וצינוריות הניקוז, וניתן לטפל בהם בתרופות לשיכוך כאב. בכל מקרה יש להמשיך לנוע כדי להגן על העור מפני פצעי לחץ וכדי לאוורר את הריאות. צוות האַחֲיוּת בטיפול נמרץ מסייע למטופלים לנוע ומונע מהם אי נוחות ככל האפשר.

מה שיעור ההצלחה?

מאז פתיחת המרכז להשתלות ריאה בשיבא בדצמבר 2020 חלה גדילה מהירה במספר ההשתלות והיום הן מגיעות לשליש מסך כל השתלות הריאה המבוצעות בארץ מדי שנה. בכך הפך שיבא למרכז ההשתלות עם קצב הצמיחה הגדול ביותר בישראל. מטופלים שעוברים השתלה בהצלחה אינם נזקקים עוד לטיפול בחמצן, נפח הריאה שלהם גדל וזרימת האוויר שבה לרמה תקינה. כמעט כולם חוזרים לתפקוד מלא ויכולים לשוב לעבודה ולעשות פעילות גופנית. לפי נתוני החברה הבינלאומית להשתלת לב וריאות, שיעור ההישרדות שנה לאחר השתלת ריאה עומד על 70%-90% ולאחר שלוש שנים על 60%-80%.

אולי יעניין אותך גם?

מהם הסיבוכים האפשריים?

דחיית השתל: מצב שבו מערכת החיסון מזהה את האיבר המושתל כגוף זר ומשבשת את פעילותו. הדחייה יכולה להיות חריפה (בסמוך לניתוח או בשנה הראשונה) או כרונית (מתפתחת באטיות לאורך השנים). דחייה חריפה מאובחנת בביופסיות (נטילת דגימות רקמה מן הריאה בברונכוסקופיה ושליחתן לבדיקה פתולוגית) ומטופלת בתרופות נוגדות דחייה, שמדכאות את מערכת החיסון; אבחון מוקדם יכול להוביל לטיפול מוצלח. דחייה כרונית מאובחנת על סמך ירידה מתמשכת ובלתי הפיכה בתפקודי ריאה.
בשל נטילת התרופות שמדכאות את מערכת החיסון, למניעת דחיית השתל, קיים סיכון להידבקות בזיהומים חיידקיים, ויראליים או פטרייתיים. לכן מושתלי ריאה צריכים ללמוד כיצד להפחית את החשיפה למחוללי מחלות.