תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

ניתוח להחלפת עצם הארכובה באוזן (סטפדקטומיה, סטפדוטומיה)

בניתוח ארכובה, שמטרתו לשפר את השמיעה, מניחים תותב נייד במקום עצם הארכובה כדי שיחליף את פעולתה ויגרום לגלי הקול להגיע לאוזן הפנימית

שם באנגלית: Stapes Surgery (Stapedectomy, Stapedotomy)

 

מהו ניתוח ארכובה ומתי הוא נדרש?

באוזן התיכונה, בין עור התוף לאוזן הפנימית, ממוקמות שלוש עצמות שמע המשמשות כמגבר במעבר גלי הקול מהאוויר אל נוזלי האוזן הפנימית. העצם הראשונה, המחוברת לעור התוף, נקראת פטיש, אליה מחוברת עצם הסדן ואליה הארכובה שנמצאת במגע הדוק עם נוזלי האוזן הפנימית (היא נעה כבוכנה בתוך חלון שמעברו השני נמצאים הנוזלים).

טרשת האוזן (אוטוסקלרוזיס) היא מחלה ניוונית תורשתית שגורמת להתקשות הדרגתית של הארכובה ולהתקבעות הרגלית שלה בחלון, מה שפוגע בתנועתה וביכולתה לרטוט. ביטול תנועתה מונע מגלי הקול להגיע אל האוזן הפנימית וכך השמיעה נפגעת, לעתים עד כדי חירשות. מטרת ניתוח ארכובה היא להניח תותב טיטניום נייד במקום הארכובה כדי שיחליף את פעולתה (תנועתה) ויגרום לגלי הקול להגיע לאוזן הפנימית כך שהשמיעה תשתפר.


כיצד הוא נעשה?

לרוב הניתוח נעשה בהרדמה מקומית (זריקות) וטשטוש, אך ניתן לבצעו גם בהרדמה כללית. הגישה לאזור הארכובה לרוב מתקבלת דרך תעלת האוזן החיצונית ולעתים דרך חתך מאחורי האפרכסת. בתחילת הניתוח המנתחים מרימים את עור התוף וכך נגלית האוזן התיכונה. הם מוודאים שהבעיה היא אכן בארכובה ושלא קיימת בעיה אחרת שפוגעת בשמיעה (כמו למשל חוסר תזוזה או קטיעה של עצם שמע אחרת).

ישנם שני סוגי ניתוח – סטפדוטומיה וסטפדקטומיה. בסטפדוטומיה כורתים את החלק העליון של הארכובה ויוצרים נקב קטן (באמצעות לייזר או מקדח) במרכז הרגלית שלה. לאחר מכן מניחים את התותב בתוך הנקב ומחברים אותו לזרוע הארוכה של הסדן. בסטפדקטומיה כורתים את החלק העליון של הארכובה וחלק מהרגלית ויוצרים נקב קטן במרכז הרגלית שנותרה. על גבי הנקב מניחים פיסת רקמה (וריד שנקצר קודם לכן מהאמה או ציפוי סחוס מהאפרכסת), ועל הרקמה מניחים את התותב ומחברים אותו לזרוע הארוכה של הסדן. שיטת הניתוח נקבעת לפי העדפת המנתח ואין הבדל בתוצאות.  

בסיום, מורידים את עור התוף למקומו ובודקים את השמיעה. בדרך כלל היא משתפרת משמעותית וניתן לשמוע לחישה. מיד אחר כך מכניסים לתעלת האוזן טמפונים ותחבושות לקיבוע עור התוף (חלקם נמסים וחלקם מוצאים לאחר כשבוע), והשמיעה שוב יורדת עד לניקיון האוזן. אם נעשה חתך מאחורי האפרכסת הוא נתפר ונחבש. שיתוף פעולה מלא וחוסר תנועה של המנותח/ת הכרחיים להצלחת הניתוח, ואחות חדר ניתוח קשובה לו/ה לאורך כל הדרך.

 

איך מתכוננים אליו?

  • כעשרה ימים לפני הניתוח מפסיקים ליטול תרופות מדללות דם כגון אספירין (בהתייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת).
  • מבצעים בדיקות דם, הכוללות ספירת דם ותפקודי קרישה (צריכות להיות מעודכנות לחודש האחרון).
  • מבצעים בדיקת שמיעה (צריכה להיות מעודכנת לחצי השנה האחרונה).
  • ערב לפני הניתוח מקבלים תרופות בהתאם להמלצת המרדים או רופא המחלקה.
  • צמים שש שעות (שתיית מים אפשרית עד שלוש שעות לפני הניתוח).
  • מסירים לק, תכשיטים ותותבים (כגון שיניים ועדשות מגע) ומוסרים לבני המשפחה.
  • חותמים על הסכמה לניתוח.

 

כמה זמן הוא נמשך?

כשעה וחצי.


מה משך האשפוז?

לרוב יממה (חשוב שיהיה בן משפחה מלווה בשחרור).

 

איך מרגישים במהלכו ואחריו?

במהלך הניתוח וכמה ימים אחריו ייתכנו סחרחורות, בחילות וכאבים וניתן לטפל בהם בתרופות. עד שישה שבועות מהניתוח צפויה תחושת אטימות באוזן.

 

מהו שיעור ההצלחה?

בכ-90% מהמקרים השמיעה משתפרת במלואה. שיפור חלקי מושג בכ-7% מהמקרים. בשאר המקרים אין שיפור.

 

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים:

  • פגיעה בשמיעה עד כדי חירשות באוזן המנותחת (עלולה להיגרם מכל ניתוח באוזן).
  • זיהום באזור הניתוח (למרות הסטריליות הקפדנית).
  • נקב בעור התוף (לרוב מתוקן מיד).
  • פגיעה בעצב באוזן (שעובר מתחת לעור התוף) אשר אחראי על חוש הטעם בחלק הקדמי של הלשון, שעלולה לגרום להפרעה (לרוב זמנית) בחוש הטעם (לעתים חותכים עצב זה במכוון כדי לאפשר גישה בטוחה לאזור הניתוח).  
  • פגיעה בעצב באוזן שאחראי על תנועות הפנים (לרוב זמנית).
  • יציאת התותב ממקומו במהלך החיים.
  • סחרחורת שנמשכת יותר מכמה ימים.

 

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

  • ביממה הראשונה צריך לשכב עם האוזן המנותחת כלפי מעלה.
  • ביום השחרור צריך לשבת על כיסא ואחר כך להלך כדי לוודא שהסחרחורות לא קשות מדי.
  • לאחר כשבוע מגיעים להוצאת הטמפונים והתחבושות, לניקוי האוזן ולהוצאת תפרים אם ישנם.
  • לאחר כשלושה שבועות מגיעים לבדיקת שמיעה וביקורת רופא.
  • במשך שישה שבועות, כדי למנוע מהתותב ליפול ממקומו, מתעטשים בפה פתוח ונמנעים מספורט וכל מאמץ אחר, הרמת משאות כבדים, קינוח אף אגרסיבי, טיסה וצלילה. בנוסף, בתקופה זו לא נותנים למים לחדור לאוזן כדי למנוע זיהום.

 

מתי לפנות לרופא?

  • דימום שנמשך יותר מכמה דקות
  • חום מעל 38 מעלות
  • כאבים בלתי נסבלים שלא מגיבים למשככים
  • סחרחורת סיבובית קשה

 

>> חזרה לעמוד ניתוחי אף, אוזן גרון במבוגרים
>> חזרה למחלקת אף, אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר