ניתוח אקוובלציה

שם בעברית: ניתוח אקוובלציה

שם באנגלית: Aquablation Therapy

מהו ניתוח אקוובלציה וכיצד הוא נעשה?

ניתוח אקוובלציה הוא ניתוח זעיר פולשני אשר מטפל בהגדלה שפירה של הערמונית. במהלכו כורתים את חלק הערמונית המוגדל והחוסם (אדנומת הערמונית) מבלי לפגוע בחלקה הבריא. הוא נעשה בשל בעיות שגורמת הערמונית המוגדלת במערכת השתן, כגון קושי ותכיפות במתן שתן (ביום ובלילה), זרם חלש ותחושת חוסר התרוקנות. בנוסף הוא נעשה בשל סיבוכים של הערמונית המוגדלת כגון זיהומים חוזרים בדרכי השתן, דימומים בשתן, אצירת שתן מוחלטת ופגיעה בכליות. ייחודו של הניתוח הוא משכו הקצר והיכולת לטפל בערמוניות גדולות יחסית (אף מעל 150 סמ"ק). בנוסף, לרוב הוא לא פוגע בתפקוד המיני (כלומר, לא גורם לשפיכה אחורית, אורגזמה יבשה), כמו ניתוחי ערמונית רבים.

במהלך הניתוח, לאחר הרדמה כללית או אזורית, מחדירים מתמר אולטרסאונד לחלחולת (רקטום) כדי לראות בשני מישורים את מבנה הערמונית המדויק. לאחר מכן מחדירים זרוע רובוטית אל השופכה תוך הסתכלות ישירה וממקמים אותה במרכז הערמונית. בשלב זה מבצעים כיול עדין של הזרוע ומתכננים בקפידה את שדה הכריתה. בהמשך יורים מתוך הזרוע לשדה הכריתה סילון מים בלחץ גבוה וכך כורתים את החלק החוסם של הערמונית. לאחר הכריתה מחדירים אנדוסקופ עם מכשיר צריבה חשמלי בקצהו לצוואר שלפוחית השתן וצורבים כלי דם שעשויים לדמם. במקרה הצורך משלימים את הכריתה במכשיר הצריבה כדי להשיג תוצאה אופטימלית (ושולחים את הרקמה שהוסרה למכון הפתולוגי כדי לוודא שאין עדות לסרטן הערמונית). בתום הניתוח מכניסים למטופל קתטר שתן שופכתי למשך יום-יומיים. לאחר הוצאת הקתטר ווידוא כי ההשתנה תקינה – הוא משוחרר לביתו.

ראו איך זה עובד

איך מתכוננים לניתוח?

• מצטיידים בסיכום רפואי מרופא/ת המשפחה/ או הרופא/ה המטפל/ת שכולל רקע רפואי, תרופות קבועות ואבחנות (כגון אלרגיות) ובהדמיות (דיסקים) של מערכת השתן (כגון אולטרסאונד, צילומי בטן, CT ו-MRI) שבוצעו במוסדות אחרים.
• מבצעים תרבית שתן כדי לבדוק אם קיים זיהום בדרכי השתן (אם כן מקבלים אנטיביוטיקה), בדיקות דם שכוללות ספירת דם, כימיה, תפקודי קרישה ורמתPSA  (חלבון שמיוצר בתאי הערמונית שרמתו עולה עם גדילתה), אק"ג וצילום חזה.  
• אם נוטלים נוגדי קרישה (מדללי דם) כמו קומדין, הפרין, אספירין או תרופות נוגדות דלקת – יש להתייעץ עם המנתח/ת לגבי הפסקתם בימים שלפני הניתוח.
• אם סובלים ממחלה כרונית מביאים אישור מרופא/ה מומחה/ית (למשל חולי לב מקרדיולוג/ית וחולים במחלת ריאות מרופא/ת ריאות).
• עוברים הערכה של מבנה הערמונית וגודלה בבדיקה רקטלית או אולטרסאונד ערמונית).
• צמים שש שעות.
• מתאשפזים ערב לפני הניתוח כדי להתקבל למחלקה ולעבור הכנסה של מחט עירוי ובדיקת דם לקביעת סוג הדם (הליך שגרתי בניתוחים מסוג זה).
   

כמה זמן הוא נמשך?

לרוב כשעה, תלוי במבנה הערמונית וגודלה.

מה משך האשפוז?

לרוב יומיים-שלושה (כולל הלילה שלפני הניתוח).

איך מרגישים אחרי ההליך?

בשבוע הראשון ייתכנו אי נוחות, צריבה בשתן וכאבים במהלך הטלת השתן ואחריה ולעתים צריך ליטול משככי כאבים. זאת בשל גירוי השופכה ושלפוחית השתן עקב הניתוח והימצאות הקתטר. בנוסף, במשך כמה שבועות ייתכן דימום בשתן שלרוב נגרם מגירוי רירית השופכה והשלפוחית והפצע הניתוחי בערמונית. מדובר בתופעות ידועות וצפויות שמשתפרות בהדרגה.

מה שיעור ההצלחה?

בכ-90% מהמקרים חל שיפור בתפקוד מערכת השתן ובעיות ההשתנה חולפות.  

מהם הסיבוכים האפשריים?

כמו בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים אך הם נדירים. למשל, זיהום בדרכי השתן (מתבטא בכאבים וצריבה במתן שתן הנמשכים יותר מכמה שעות), דם בשתן (יותר מזה הצפוי), פגיעה בשלפוחית ובדרכי השתן (היצרויות) וקושי להיגמל מהקתטר.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• שותים הרבה.
• נמנעים ממאמץ גופני, פעילות פיזית, הרמת משאות כבדים ויחסי מין למשך חודש. לאחר מכן ניתן לחזור לפעילות רגילה.
• לאחר כמה שבועות (בהתאם להנחיה בשחרור מהמחלקה) מגיעים לביקורת במרפאת אורולוגיה, שם גם מקבלים את התשובה הפתולוגית. 

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות
• כאבים שאינם חולפים, גם לאחר נטילת משככים
• אצירת שתן
• שתן דמי (במראה הדומה למיץ עגבניות) שאינו מצטלל לאחר שתייה מרובה

למה לעבור את הניתוח בשיבא?

במחלקה לכירורגיה אורולוגית בשיבא ישנו צוות מומחים מנוסה המטפל בכל סוגי הפתולוגיות במערכת השתן, פשוטות ומורכבות, והראשון שביצע ניתוח אקוובלציה בישראל. לרשותו עומד המכשור המתקדם ביותר שמאפשר לבצע ניתוחים ביעילות ובטיחות מרביות.