ניקור מותני – כיצד הוא נעשה ואיך לנהוג אחריו

שם באנגלית: Lumbar Puncture

בדיקת ניקור מותני   |   כיצד נעשית בדיקת ניקור מותני   |   כיצד להתכונן לבדיקת ניקור מותני   |   
משך הבדיקה   |   איך מרגישים לאחר הבדיקה   |   סיבוכים אפשריים בעקבות ניקור מותני   |   הנחיות להתנהגות לאחר הבדיקה

מהי בדיקת ניקור מותני?

ניקור מותני היא בדיקה שבה מוציאים דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי (CSF) שמקיף את המוח וחוט השדרה. זאת כדי לאבחן או לשלול פתולוגיות במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), כגון זיהומים, דלקות (ובעיקר דלקת קרום המוח), גידולים ומחלות ספציפיות כגון טרשת נפוצה ותסמונת גיליאן ברה. ה-CSF הוא בולם הזעזועים של מערכת העצבים המרכזית; הוא מגן על המוח מטלטלות וחבטות ומסייע לשמור על לחץ תקין בתוך הגולגולת. כאשר ה-CSF תקין הוא צלול ומכיל בעיקר חלבוני פלזמה ומעט חומרי הזנה. לעומת זאת CSF פתולוגי עשוי להיות עכור ובין השאר להכיל זיהום חיידקי/ נגיפי, תאי דם לבנים (המשתייכים למערכת החיסון) ותאי דם אדומים (למשל בשל דימום במערכת העצבים המרכזית).  

כיצד נעשית בדיקת ניקור מותני?

הבדיקה נעשית על הצד, בתנוחה עוברית. כך מתרחב המרווח שבין חוליות עמוד השדרה התחתון וניתן להחדיר את המחט ביתר קלות. תחילה הרופא מסמן את אזור הדקירה – בין החוליה הרביעית לשלישית (הגב התחתון) – מחטא אותו ומכסה אותו בסדין סטרילי כדי למנוע כניסת זיהומים. לאחר החיטוי הוא מזריק לאזור הדקירה חומר אלחוש (לידוקאין) לטשטוש הכאב (הרדמה מקומית). אחר כך הוא מחדיר אליו מחט ארוכה ודקה, שמגיעה עד לתעלת השדרה, ושואב באמצעותה דגימת  CSF לתוך מבחנה.

לעתים במהלך הבדיקה מוכנס נקז (למשך כ-72 שעות) לאזור הדקירה שמחובר לשקית ניקוז. הוא יכול לנקז את ה-CSF וכך למנוע דליפה שלו מחוט השדרה.

אסור לזוז בבדיקה וניתן להיעזר באחות. אם חשים כאב במהלכה או אחריה, יש לדווח על כך לרופא או לאחות.

בסיום הבדיקה הרופא מניח על אזור הדקירה תחבושת ושולח את הדגימה לבדיקה מיקרוסקופית במעבדה. בדיקה זו יכולה לזהות למשל מזהמים, דימומים או תאים סרטניים במערכת העצבים המרכזית. בנוסף, נמדד הלחץ של ה- CSFאשר מעיד על הלחץ התוך-גולגולתי. לחץ לא תקין (מעל 18-5 סנטימטרים מים) יכול להעיד למשל על זעזוע מוחי ודימומים תוך-גולגולתיים (למשל בעקבות חבלה) או על תהליכים תופסי מקום כגון גידולים. תוצאות הבדיקה המיקרוסקופית לרוב מתקבלות בתוך כמה שעות (תוצאות תרביות למזהמים שונים לרוב מגיעות בתוך כיומיים).

כיצד יש להתכונן אליה?

• יש ליידע את הרופא על נטילת תרופות מדללות דם ונוגדות קרישה ועל רגישות לתרופות (במיוחד לידוקאין).
• רצוי לרוקן את שלפוחית השתן לפני הבדיקה.
• כשעה לפניה ניתן לקבל כדור הרגעה.

כמה זמן היא נמשכת?

עד חצי שעה.

איך מרגישים לאחר מכן?

הירידה בלחץ ה- CSFבעקבות הוצאת הדגימה עלולה להוביל לכאב ראש (תופעה שכיחה לאחר הבדיקה שלרוב נמשכת כיממה) והקאות (תופעה פחות שכיחה). לכן יש לשתות הרבה ולנוח במיטה וניתן ליטול משככי כאבים. כמו כן ייתכנו כאבי גב ורגליים מעצם הדקירה המקומית.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים: זיהום, דליפה של ה-CSF שלא חולפת (ואז צריך לקבל זריקה עם חומר לסגירתה), ודימום לא משמעותי (בעקבות פגיעה בכלי דם קטן).
 

הנחיות להתנהגות לאחר הבדיקה

• יש לשכב במיטה כשעתיים-שלוש, ורצוי שהראש יהיה מורם מעט (הדבר מסייע בהפחתת כאב הראש).
• ניתן להסיר את התחבושת לאחר כמה שעות. לאחר מכן יש לשטוף את אזור הדקירה במים וסבון מדי יום עד להחלמתו.
• יש לשמור שהנקז לא יישלף, ולכן אם מסתובבים יש לתלות את שקית הניקוז על כיס פיג'מת בית החולים.
• יש להימנע מפעילות גופנית/ מאומצת ולהרבות בשכיבה ומנוחה במשך כמה ימים.

מתי לפנות לרופא?

• כאב ראש עוצמתי שלא חולף עם משככים
•  שינויים במצב ההכרה, כמו טשטוש או עילפון 
• כאבים חריגים, דימום או הפרשה באזור הדקירה
• חום מעל 38 מעלות

>> חזרה לבדיקות נוירוכירורגיות