נזלת אלרגית

שם באנגלית: Allergic Rhinitis

מאת: פרופ' ננסי אגמון-לוין

מהי נזלת אלרגית?

נזלת אלרגית היא מחלה כרונית שמתאפיינת באירועים חוזרים של נזלת (לרוב מימית שקופה), גודש באף והתעטשויות. מדובר בצורה השכיחה ביותר של נזלת כרונית שאינה נגרמת מזיהום (כגון נגיף או חיידק) ברירית האף אלא מחשיפה לאלרגנים. היא פוגעת בכ-20% מהאוכלוסייה, עשויה להתחיל כבר בילדות (לרוב בגיל שנתיים-שלוש) ושכיחה בילדים (עד גיל 16) פי שניים מאשר במבוגרים. היא יכולה להיות עונתית (להופיע בעונות הפריחה) או רב-שנתית. לעתים קרובות היא מלווה בתחלואה אלרגית נוספת כגון אסתמה אלרגית ודלקת אלרגית של לחמית העין.
 

כיצד היא מתפתחת? 

אלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה) נמצאים באוויר כל הזמן. אצל בעלי הנטייה לאלרגיה, כאשר האלרגנים הללו באים במגע עם רירית האף הם יכולים לגרום למערכת החיסון לייצר נוגדנים, ובפרט כאלו מסוג IgE שתפקידם לתווך תגובות אלרגיות. נוגדנים אלו נקשרים לתאי מערכת החיסון שנמצאים ברירית האף (למשל תאי פיטום ואאוזינופילים) ומפעילים אותם. הפעלה זו גוררת הפרשת חומרים חלבוניים כגון היסטמין אשר גורמים לתסמיני האלרגיה, כמו הפרשת נוזל מימי (הנזלת), בצקת ברירית האף, גירוי עצבי שגורם להתעטשויות וגרד באף, בעיניים, בחך, בלוע ובאוזניים, ודלקת אלרגית ברירית האף (רקמה רכה ועדינה שנמצאת בחללי האף ומצפה את רכיביו. הבלוטות שנמצאות בה הן אלו שמפרישות את הנזלת).

האלרגנים נחלקים לכאלו שנמצאים מחוץ לבית ולכאלו שקיימים בתוכו. האלרגנים שנפוצים מחוץ לבית שכיחים בישראל באביב-קיץ – וגורמים לקדחת השחת (נזלת אלרגית עונתית). אלו הם אבקנים של עצים, דשא ועשבים. האלרגנים השכיחים בתוך הבית, שיכולים לגרום לתסמינים לכל אורך השנה, הם למשל חלבונים שמפרישה קרדית אבק הבית, חלבונים מרוק ובלוטות חלב בעור של בעלי חיים כגון חתולים וכלבים, ועובש. בישראל, לרבים מהסובלים מנזלת אלרגית יש רגישות ליותר מאלרגן אחד, למשל לקרדית אבק הבית ולפריחת עץ הזית.  

מהם גורמי הסיכון לאלרגיה ונזלת אלרגית בפרט?

הנטייה לפתח נוגדנים מסוג IgE עקב חשיפה לאלרגנים נגרמת ממשלב גורמים: גנטיקה (רקע משפחתי), חשיפה (סביבה שמכילה אלרגנים), והתפתחות מערכת חיסון חלשה עקב סביבת גידול סטרילית מדי. מערכת החיסון מבשילה כתלות בסביבה, וכאשר היא לא נחשפת למגוון מיקרואורגניזמים וזיהומים בגיל קטן מאוד (עד שנתיים-שלוש), היא עלולה לייצר תגובות עודפות בעת חשיפה לאלרגנים. לפי "תיאורית ההיגיינה", מעטפת הגנה בגיל הרך – שבין השאר מבוססת על צריכת מזון נקי ומחוטא, ניקיון-יתר ושימוש מוגבר באנטיביוטיקה – היא זו שגורמת למערכת החיסון לתגובות האלרגיות. ולראיה, מחקרים מצאו כי ילדים שגדלו בתנאי כפר (נחשפו ליותר בעלי חיים ומזהמים) אלרגיים פחות מילדים שלא נחשפו לסביבה שכזאת.   

מהם הסיבוכים האפשריים של נזלת אלרגית?

בעבור רבים, נזלת אלרגית היא הרבה יותר מקינוח בלתי פוסק של האף והתעטשויות. מקובל לסווג את חומרתה לדרגה קלה: שאינה פוגעת באיכות השינה ומאפשרת תפקוד יומיומי רגיל, ולדרגה בינונית-קשה: כזאת שפוגעת באיכות השינה ומפריעה לתפקוד היומיומי. הפגיעה באיכות השינה עשויה להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי, הנפשי והחברתי, לגרום להפרעת קשב וריכוז, דיכאון, חרדה, והפרעות התנהגות שונות, בעיקר אצל ילדים.

נזלת אלרגית יכולה לגרום גם לשינויים פתולוגיים ומבניים בחלל האף (למשל גודש ניכר ברירית והיווצרות פוליפים). בתחילה שינויים אלה מקשים לנשום דרך האף ובהמשך חוסמים את ניקוז הסינוסים (חללים בעצמות הפנים שמתחברים אל חלל האף) ואת ניקוז האוזן התיכונה (שמחוברת גם היא אל חלל האף). חסימת ניקוז הסינוסים והאוזן התיכונה מובילה לזיהומים חוזרים בהם. זיהומים אלה והתפתחות הפוליפים הם אחת הסיבות העיקריות לניתוחים באף ובסינוסים ולירידה בשמיעה. 

נזלת אלרגית בכל דרגה היא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות אסתמה ולהחרפתה בכל גיל ובפרט בילדים. כ-80% מחולי האסתמה סובלים מנזלת אלרגית, וכ-30% מהסובלים מנזלת אלרגית ילקו בהמשך גם באסתמה. שתי המחלות שלובות זו בזו; שכן, האף הוא השער הראשי לדרכי הנשימה, הוא מסנן את האוויר ומחמם אותו ואחראי על איזון הלחות שבו. וכאשר מערכת החיסון פעילה באף, היא ומערכת העצבים משדרות מסר דומה לדרכי הנשימה בריאות. כלומר, הן מובילות ליצירת דלקת בהן, לכיווץ שריר הדופן שלהן, הפרשת ליחה צמיגה לתוכן וחסימתן.

לכן, חשוב לטפל בנזלת האלרגית גם כדי למנוע אסתמה ואת החמרתה. ידוע כי חולי אסתמה עם נזלת אלרגית סובלים הרבה יותר מהתקפים (קוצר נשימה) ונזקקים ליותר טיפול תרופתי ואשפוזים מאשר חולי אסתמה ללא נזלת אלרגית.

איך יודעים שמדובר בנזלת אלרגית ולא בנזלת כרונית אחרת או זיהומית?

• התקפים: נזלת אלרגית עשויה להופיע בהתקפים, למשל בעונת האביב-קיץ או בעקבות חשיפה לקרדית אבק הבית (לדוגמה אחרי ניקוי ארון).  
• תסמינים: תסמיני נזלת אלרגית הם דליפת נוזל מימי שקוף מהאף, גודש באף שמקשה על הנשימה דרכו, עיטושים מרובים, דמעת/ גרד בעיניים, וגרד נלווה באף, בחך, בלוע או באוזניים. היא לא מלווה בחום, בכאבי שרירים או בהרגשה כללית לא טובה.
• צדדים: נזלת אלרגית היא תמיד דו-צדדית (מופיעה בשני הנחיריים).

כיצד מאבחנים?

האבחנה מתחילה בסקירת הרקע הרפואי והתסמינים האופייניים בבדיקה גופנית אצל רופא/ת המשפחה. אם עולה חשד לנזלת אלרגית, יש להפנות את המטופל/ת לבדיקה במרפאה לאלרגיה. שם הרגישות האלרגית נבדקת בתבחיני עור: בדיקה שבה מחדירים לעור כמויות מזעריות של האלרגנים החשודים ובוחנים את התגובות שמתקבלות (בתוך כ-20 דקות). לעתים נדרשות גם בדיקות מעבדה, שבין השאר בוחנות את הרמה של נוגדני IgE סגוליים (ספציפיים) לאלרגנים שונים, ובדיקות נוספות.
 

כיצד מטפלים?

הטיפול בנזלת אלרגית הוא קודם כל הימנעות מהאלרגן שגורם לה – ולכך ניתן לקבל הדרכה במרפאת האלרגיה. עם זאת, ברוב המקרים ההימנעות לא תוכל להיות מוחלטת ויידרשו טיפולים נוספים להקלת תסמיני האלרגיה. כגון, תרופות מקבוצת האנטי־היסטמינים (נוגדי אלרגיה) בתרסיסי אף או בכדורים, תרסיסי אף שמכילים סטרואידים אשר מטרתם להפחית או למנוע את התהליך הדלקתי שגורם לנזלת ולקושי לנשום דרך האף, תרופות נוגדות גודש בטיפות אף ובכדורים, שטיפות אף ייעודיות, וטיפולים המותאמים אישית לכל חולה (למשל טיפות עיניים להקלה על העקצוץ והגרד בהן). לרוב טיפולים אלה מאפשרים לשלוט בתסמינים. ניתן ליטול אותם תקופתית (למשל רק בעונת האביב-קיץ) או לאורך כל השנה (למעט תרופות נוגדות גודש שאסור להשתמש בהן יותר מכמה ימים).

אימונותרפיה (חיסונים) לאלרגיה: כאשר המחלה משמעותית יותר ולא משתפרת לאחר הימנעות מחשיפה לאלרגן הבעייתי ונטילת התרופות, ניתן לקבל טיפול חיסוני (אימונותרפיה לאלרגיה). טיפול זה יכול להינתן אך ורק במרפאה לאלרגיה המתמקצעת באימונותרפיה והוא היחיד שמשנה את מהלך המחלה, מטפל ישירות באלרגיה ומפחית את התסמינים משמעותית (אצל 70%-90% מהמטופלים). הוא יעיל מאוד לנזלת אלרגית ואסתמה אלרגית ומשמש גם כטיפול באלרגיה לחרקים (כגון דבורים וצרעות). 

בטיפול זה מזריקים את האלרגן או האלרגנים הבעייתיים (ניתן להזריק אלרגנים רבים בו-זמנית) במינון הולך וגדל (בהזרקה תת-עורית לזרוע). מדובר בתהליך ארוך שמתחיל פעם בשבוע (במשך ארבעה עד שישה חודשים) וממשיך פעם בחודש (במשך שלוש עד שבע שנים).  

בשנים האחרונות התווסף טיפול חיסוני בכדורים (אימונותרפיה פומית) גם לאלרגיה לקרדית אבק הבית – טבליה תת-לשונית שמכילה מינון נמוך של הקרדית וניטלת מדי יום במשך שלוש שנים. 

החשיפה ההדרגתית והמבוקרת לאלרגן בטיפול החיסוני מפחיתה את רגישות מערכת החיסון אליו. מאות מחקרים שנעשו בנושא הראו כי כך יורדת רמת נוגדני IgE והתסמינים פוחתים דרמטית ואף נעלמים לחלוטין. על כך יעידו גם מאות מטופלים שטופלו ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בשיבא, אשר בעקבות הטיפול החיסוני הפסיקו לסבול מאלרגיה קשה.

המניעה מתחילה בבית

אנו שוהים בבית שעות ארוכות ובמרחב זה מצטברים גורמים רבים שיכולים לגרום לאלרגיה או להחריפה. כך תפחיתו אותם:  

סדר וניקיון: מסדרים את המיטה מדי בוקר או מנקים ארונות לכבוד פסח? אם אתם נוטים לאלרגיות, כדאי שתפסיקו (תנו למישהו אחר לעשות את זה). שכן מקומות אלו (מצעים ובגדים מקופלים) הם המצע המושלם לשגשוג קרדית אבק הבית, ועיסוק בהם מסייע לחלבוניה להגיע לדרכי הנשימה.

כביסה: כבסו מצעים לעתים קרובות בטמפרטורה גבוהה (מעל 60 מעלות), אשר מחסלת את הקרדית. כביסה בטמפרטורה נמוכה יותר לא תחסלה והיא תשוב עם המצעים למיטה ועם הבגדים לארון. 

חלונות: מאווררים את הבית? חשבו שנית. לא מומלץ להשאיר את החלונות פתוחים בשיא עונות הפריחה ובייחוד לא בזמן אובך. בעונות אלו נישאים באוויר אין-ספור אלרגנים וחלון סגור מונע את כניסתם הביתה.

ספורט: פעילות גופנית מומלצת בכל גיל, מחזקת את מערכת החיסון, נלחמת במחלות כרוניות ושומרת על הבריאות. עם זאת, בעונות הפריחה מומלץ להימנע מלעשותה בחוץ, בעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים המוקדמים, אז העצים והצמחים משחררים אבקנים רבים שמתפזרים באוויר. כדאי גם להשתמש באפליקציה שמנטרת רמת זיהום אוויר ואבקנים לפני שיוצאים להתאמן בחוץ.

מה לגבי נשים בהריון עם נטייה לאלרגיה?

בהריון קשה לטפל באלרגיה. ולכן נשים הרות עם נטייה אלרגית צריכות קודם כל לנסות להימנע מהגורמים הידועים כמעוררי אלרגיה. ואם הן עוברות התקף אלרגי, מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי טיפול תרופתי בטוח.

לנשים שמקבלות טיפול תרופתי קבוע נגד אלרגיות או אסתמה אלרגית מומלץ להגיע לייעוץ טרום-הריוני כדי להתאים את הטיפול להריון. שיתוף פעולה בין אלרגולוגים, מומחים להריון בסיכון ומומחים לייעוץ תרופתי בהריון (טרטולוגים) מאפשר להתאים טיפול בטוח לאם ולעובר. 

חזרה למחלות אלרגיות