מעבדה לסיווג רקמות והשתלות

מעבדת סיווג רקמות נחלקת ל-3 תחומים עיקריים:
1.    מעבדה ארצית להשתלות איברים:
א.    הקצאות איברים מן המת: כמעבדה ארצית, אנו המעבדה היחידה בארץ האחראית להקצאות איברים לתורמים מן המת, עם צוות כוננים הזמינים 24/7, בכל ימות השנה.
ב.    בתרומות מן החי: מבצעים בדיקות התאמה של תורמי כליה מן החי מול מקבלים פוטנציאלים.
 
2.    יחידת סיווג רקמות בהשתלות תאי אב (מוח עצם).

3.    בדיקת אבהות וקשרי משפחה אחרים.

מעבדה ארצית להשתלות איברים

מנהלת: ד"ר רונית פסבולסקי-גוטמן, PhD

ביצוע בדיקות מעבדה בתהליך הקצאת איברים, בין אם מדובר בתורם מן החי או מן המת, לאחר שניתנת הסכמה לתרומת האיברים. האיברים הסולידיים, אותם המעבדה בודקת לצורך מציאת המועמד הפוטנציאלי המתאים ביותר הם: כליה, לב, ריאות ולבלב. תפקיד המעבדה הוא למנוע מראש ביצוע השתלה עם סיכון מוגבר לדחיית האיבר. לצורך כך, מתבצעת בדיקה הנקראת מבחן הצלבה, שבה נבדקת מידת ההתאמה של תורם-מועמד.

מבחן ההצלבה כרוך בדגימת דם שנלקחת הן מהתורם והן מהמקבל הפוטנציאלי. מדם התורם מפיקים תאי דם לבנים (לימפוציטים) ואילו מהמועמדים להשתלה מפרידים את הנסיובים (נוזל הדם, ללא התאים).

מערבבים את הנסיובים של המועמדים להשתלה עם תאי הדם הלבנים של התורם ובודקים אם בסיום ההליך, תאי התורם חיים או מתים. חיות של התאים, תנבא קליטה של השתל (מבחן הצלבה שלילי), בעוד תמותת תאים (הצלבה חיובית), תנבא את דחיית האיבר.

 כחלק מהליך בדיקות ההתאמה, אנו מאפיינים גם את חלבוני סיווג הרקמות (HLA), האחראים לדחייה ולקליטה של שתלים -  של התורם ושל המקבל - כיוון שיש עדיפות להתאמה רבה יותר בחלבונים אלה שתמנע דחייה.

תוצאת מבחן ההצלבה תלויה בנוכחות נוגדנים כנגד חלבוני סיווג הרקמות העלולים להימצא בנסיובים של המועמדים להשתלה. את הנוכחות של נוגדנים אלה אנו בודקים באופן שגרתי במעבדה לכלל המועמדים להשתלה, בבדיקה הנקראת PRA.

יחידת סיווג רקמות בהשתלות תאי אב (מוח עצם)

מנהלת: ד"ר נינה סבטליצקי , PhD

ביצוע בדיקות סיווג רקמות לצורך השתלות מוח עצם.

אחד הטיפולים המקובלים בממאירויות (למשל סרטן הדם - לויקמיה) או במחלות גנטיות מסוימות, הוא השתלת מוח עצם. השתלה יכולה להיות עצמית או מתורם זר. כדי להגביר את סיכויי הצלחת ההשתלה, התורם והמקבל חייבים להיות זהים בסיווג הרקמות. קיים סיכוי של 25% שאח/אחות של מטופל זהים לו בסיווג רקמות. במידה ואין אחים, או שסיווג הרקמות שלהם לא מתאים, מתבצע חיפוש תורם במאגרים ממוחשבים בכל העולם, בהם רשומים אנשים שהביעו הסכמתם לתרום מוח עצם. במאגרים אלה קיים סיכוי למצוא תורם הזהה בסיווג הרקמות לחולה.

הקשר בין סיווג רקמות לבין מחלות מסוימות 

במחלות שונות כמו צליאק, דלקות מפרקים חוזרות או דלקות עיניים, יש קשר לסמני סיווג רקמות מסוימים. כך לדוגמה מחלת עיניים מסוימת קשורה לעיתים לסמן סיווג רקמות מסוג HLA-A29 ואילו דלקות מפרקים יכולות להיות קשורות לסמן סיווג רקמות מסוג HLA-B27. מאידך, אין זה אומר בהכרח כי לאדם בעל סיווג רקמות מסוג HLA-B27 תהיה דלקת מפרקים.

 
בדיקת מבחן הצלבה בהקשר הפלות חוזרות 

אחת הסיבות שיכולות לגרום להפלות חוזרות, היא דחיית העובר על ידי המערכת החיסונית של האם. באמצעות בדיקות סיווג רקמות ומבחן הצלבה בין תאים לבנים מהגבר לנסיוב האישה, ניתן למצוא תימוכין או לחלופין לשלול אפשרות זו כסיבה להפלות חוזרות ולכוון את הטיפול בהתאם לכך.

בדיקת אבהות וקשרי משפחה אחרים

מנהל: ד"ר רון לבנטל, MD, PhD

הוכחה או שלילה של קשר גנטי בין אדם אחד לאחר נעשות על ידי בדיקות קשרי משפחה גנטיים. הבדיקות מחויבות, על פי חוק, בצו של בית משפט לענייני משפחה. ללא הצו הזה, קיים איסור לבצע את הבדיקה, כשאת הצו עצממו ניתן להשיג לאחר פנייה לבית המשפט לענייני משפחה באמצעות עורך דין, או ישירות.

לאחר קבלת הצו, תוכלו לקבוע תור לבדיקה במעבדה, שמופקת מדם או משטח לחי הנלקחים מהנבדקים. 
ביום לקיחת הדגימה יש להביא תעודות מזהות (תעודת זהות או דרכון וכן תעודת לידה של הילד, במידה והילד אינו רשום בתעודת הזהות), שתי תמונות פספורט וכן את הצו השיפוטי המורה על ביצוע הבדיקה.

בבדיקת אבהות נבדקים האם, הילד והאב נטען. על סמך הבדיקות מאשרים או שוללים אם הגבר הוא אכן האב. מחצית מהתכונות הגנטיות של כל אדם מתקבלות מאביו הביולוגי ומחציתן השנייה מאמו הביולוגית. אם קיים סמן גנטי כלשהו אצל הילד שקיים אצל האם ולא קיים אצל הגבר, המשמעות היא שהגבר אינו אביו של הילד וקיים אב אחר. מאידך, אם כל הפרמטרים שנבדקו אצל הילד מצויים אצל האישה או הגבר, ניתן להסיק בוודאות המתקרבת למאה אחוז כי הגבר הנבדק הוא אכן האב.

את הבדיקה תוכלו לבצע עוד לפני הלידה, זאת על ידי ביצוע בדיקת אבהות באמצעות מי השפיר, שמכילים תאי עובר. ההליך נעשה ע"י ניקור והוצאת מי שפיר (בשבוע 17 לערך של ההריון), או מסיסי השליה (שבוע 10). במקרים אלה, על רופא הנשים המטפל לתאם מראש את ביצוע הבדיקה עם המעבדה.

ביכולת המעבדה גם לבצע בדיקות מורכבות באמצעות שימוש בסמנים גנטיים שונים המותאמים לסוג השאלה הגנטית הנשאלת, שמאשרות או שוללות קשרים גנטיים מורכבים יותר, למשל דודות או סבאות וסבתאות.

ניתן לבצע בדיקות גם כשנבדק אחד או יותר נמצאים בחו"ל, לדוגמה בדיקת תינוק שנולד בהליכי פונדקאות, או בדיקות בהליכי התאזרחות, על פי דרישת רשות האוכלוסין.  דיגום הנבדקים בחו"ל מתבצע בקונסוליות ישראל.
קיימת כמובן סודיות מוחלטת לגבי תוצאות בדיקות אלה והן נמסרות אך ורק לבתי המשפט.