מילון מונחים
אנזימי כבד
חלבונים הנמצאים בתוך תאי הכבד העולים ברמתם בדם כאשר יש נזק לתאי הכבד. אנזימי הכבד הנבדקים בבדיקות דם שגרתיות כוללים AST (GOT), ALT (GPT), GGT, ALP (alkaline phosphatese. חלק מאנזימים אלו כמו ALT מקורם בעיקר בכבד, אחרים יכולים לעלות גם בעקבות מחלות או בעיות שאינן קשורות לכבד.
AST יכול לעלות במחלות שריר הלב או שריר השלד, מחלות כליות, מוח, לבלב והרס כדוריות אדומות. GGT יכול לעלות בעקבות מחלות לבלב, שריר הלב או כשלון כלייתי. ALP מקורו בכבד או בשלד. רמת ALP גבוהה מהרגיל בילדים ומתבגרים ועולה גם בנשים בהריון.
אנצפלופטיה כבדית (liver encephalopathy)
הפרעה מוחית המופיעה בחולים במחלות כבד ונובעת מהפרעה בפינוי רעלים מהגוף. מתבטאת בהפרעות שינה, הפרעות זיכרון, חוסר התמצאות ובלבול. יכולה להופיע או להחמיר במטופלים עם מחלת כבד ברקע שמפתחים זיהום, דימום ממערכת העיכול, הפרעות במלחים בדם, עצירות ועוד.
ביופסית כבד
פרוצדורה בה נלקחת דגימה קטנה מהכבד שנבדקת תחת מיקרוסקופ. ביופסית כבד נותנת מידע על הסיבה למחלת הכבד, דרגת הדלקת בכבד, דרגת הנזק הכבדי (פיברוזיס=דרגת הצלקת) וגורמים נוספים שיכולים לתרום למחלת הכבד כמו עודף שומן או עודף ברזל.
דליות בוושט
ורידים מורחבים הנוצרים בושט בעקבות קושי בזרימת הדם דרך הכבד. ורידים אלו יכולים לדמם באופן ספונטני ולכן כאשר ידוע על קיומם מקובל לתת טיפול מונע להפחתת הסיכון לדמם. הטיפול המונע כולל תרופות המפחיתות לחץ בכלי דם אלו או טיפול אנדוסקופי בגסטרוסקופיה הכולל קשירה של דליות אלו.
המנגיומה כבדית
הגידול השפיר השכיח של הכבד ששכיחותו באוכלוסיה הכללית נעה בין 0.4% ל-20%. גידול זה מורכב מכלי דם, יכול להיות בודד או שייתכנו מספר המנגיומות במקביל. לרוב ההמנגיומות מתגלות באקראי בהדמיה שנעשית מסיבות אחרות ואינן גורמות לקליניקה.
הפטומגליה (hepatomegaly)
הגדלה של הכבד היכולה לנבוע ממצבים כמו אגירת שומן בכבד, הפרעה בניקוז הדם מהכבד, אי ספיקת לב, מחלות אגירה ועוד.
הפטיטיס (hepatitis)
הפטיטיס זה מצב של דלקת בכבד שיכולה לנבוע מסיבות שונות כמו וירוסים (הפטיטיס B, הפטיטיס C), אלכוהול, תרופות, מחלות אוטואימוניות, כבד שומני ועוד. הפטיטיס יכולה להתבטא בעייפות, בחילה, הקאות, כאבי בטן עליונה, חום, צהבת. במעבדה רואים עליה באנזימי כבד.
הפטיטיס A
דלקת בכבד הנגרמת על ידי וירוס ההפטיטיס A.
וירוס זה מופרש בצואה ויכול לדבק כאשר שותים או אוכלים מזון מזוהם או במגע עם הפרשות מזוהמות. משך הזמן בין הזיהום להתפתחות הקליניקה הוא כ-30 יום (טווח 15-49 ימים). מחלת ההפטיטיס A היא מחלה חריפה הכוללת חום, חולשה, בחילה, הקאות וכאב בבטן ימנית עליונה. לעתים רחוקות ייתכן כשלון כבדי. האבחנה נעשית על סמך בדיקת דם מתאימה.
הפטיטיס B
דלקת בכבד הנגרמת על ידי וירוס ההפטיטיס B. וירוס ההפטיטיס B יכול לדבק דרך יחסי מין לא מוגנים, דקירות של מחטים מזוהמות (הזרקת סמים, קעקועים), בעקבות קבלת מנת דם מזוהמת או במעבר מאם לילוד. זיהום בוירוס של הפטיטיס B יכול לגרום למחלה חריפה עם קליניקה של חום, בחילה, הקאות וכאבים בבטן ימנית עליונה.
במקרים רבים, בפרט אם ההדבקה התרחשה בינקות או בילדות, הזיהום בוירוס של ההפטיטיס B אינו גורם לקליניקה. במצבים אלו תיתכן נשאות: מצב בו הוירוס אינו פעיל ואינו גורם לדלקת או נזק בכבד או שייתכן מצב בו יש דלקת כרונית בכבד. האבחנה נעשית על סמך בדיקות דם מתאימות ולעתים גם ביופסית כבד.
הפטיטיס C
דלקת בכבד הנגרמת על ידי וירוס ההפטיטיס C. וירוס ההפטיטיס C מדבר בעיקר במגע עם דם נגוע דרך מחטים מזוהמות או מנות דם מזוהמות. ב-70-80% מהנדבקים מתפתח זיהום כרוני. לרוב אין במצב זה סימפטומים עד לשלב מאוחר של הנזק הכבדי. כאשר יש דלקת כרונית בכבד זה יכול להוביל למצב של שחמת כבד.
הפטיטיס אוטואימונית (autoimmune hepatitis)
הפטיטיס אוטואימונית זה מצב בו המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את תאי הכבד כאילו הכבד הוא גוף זר וכתוצאה יש דלקת בכבד. החשד בהפטיטיס אוטואימונית יכול להופיע בעקבות עליה באנזימי כבד עם או בלי קליניקה (סימפטומים). כאשר יש סימפטומים הם יכולים לכלול עייפות, צהבת, גרד, כאבי פרקים, בחילה, הקאות ועוד. האבחנה של הפטיטיס אוטואימונית נעשית על סמך בדיקות דם מתאימות וביופסיית כבד אופיינית.
השתלת כבד
החלפת הכבד החולה בכבד בריא. ברוב המקרים השתלת הכבד נעשית בחולים עם מחלות כבד כרוניות ומצב של שחמת כבד.
יתר לחץ שערי (portal hypertension)
עלייה בלחץ בווריד השער (וריד פורטלי) המנקז את הדם ממערכת העיכול לכבד. עליה בלחץ בוריד השער יכולה לנבוע ממצב של שחמת כבד או ממצבים אחרים כמו קריש דם בוריד השער. עליה בלחץ השערי יכולה לגרום לדליות בושט, הגדלה של הטחול (ספלנומגליה) ומיימת.
כבד שומני
אגירה של שומן בכבד. כבד שומני שכיח יותר באנשים עם עודף משקל, סוכרת או עליה בשומני הדם. יש מצבים בהם השומן בכבד אינו גורם לדלקת ונזק לכבד, אך לעתים השומן בכבד מביא לדלקת ונזק כבדי שיכול להתפתח אפילו לשחמת כבד.
מיימת
הצטברות של נוזלים בין האיברים בחלל הבטן. הסיבה השכיחה למיימת היא שחמת כבד, אך מיימת יכולה להיווצר גם על רקע מחלות אחרות כמו מחלות לב, גידולים או זיהומים. המיימת גורמת לתפיחות של הבטן, עליה במשקל וקושי בנשימה. לעתים ייתכן זיהום בנוזל המיימת שגורם לכאבי בטן וחום.
כאשר יש מיימת חדשה שסיבתה לא ברורה עושים ניקור של נוזל המיימת ועל סמך בדיקתו אפשר לכוון לסיבת המיימת ולזהות זיהומים בנוזל המיימת. הטיפול במיימת על רקע שחמת כבד כולל דיאטה דלת מלח, תרופות משתנות ולעיתים ניקורים עם ניקוז של הנוזל.
מרה
נוזל צהוב-ירוק הנוצר על ידי הכבד ומטרתו לעזור בעיכול מאכלים שומניים
ספלנומגליה (splenomegaly)
הגדלה של הטחול היכולה לנבוע משחמת כבד, זיהומים, הפרעות בניקוז הדם דרך הכבד, מחלות המטולוגיות (של מערכת הדם) ועוד.
פיברוזיס כבדי (liver fibrosis)
הצטלקות של הכבד. ניתן לחלק את מידת הצלקת הכבדית למספר דרגות. כאשר יש הצטלקות משמעותית של הכבד מדובר בשחמת.
צהבת
שקיעה בגוף של פיגמנט צהוב-כתום בשם בילירובין הנוצר מפירוק של כדוריות אדומות ומופרש במרה. צהבת יכולה להגרם מחסימה בדרכי מרה (על רקע אבנים או גידול), ממחלת כבד או מהרס כדוריות דם אדומות (המוליזה).
צהבת נגיפית (viral hepatitis)
דלקת כבד הנגרמת על רקע נגיפים (וירוסים). ברוב המקרים הגורם הוא נגיף הפטיטיס A, B, C או D.
ציסטה כבדית פשוטה- שק של נוזל בכבד שלרוב מתגלה באקראי בעקבות הדמיה של הכבד שנעשית מסיבות אחרות. ציסטות פשוטות של הכבד לרוב אינן גורמות לסימפטומים. לעתים רחוקות כאשר יש ציסטות גדולות ייתכנו כאבים.
ציסטה כבדית אכינוקוקלית
ציסטה בכבד שנגרמת על ידי פרזיט שנקרא אכינוקוקוס. לרוב ציסטות כאלו אינן גורמות לסימפטומים אך ייתכנו סיבוכים כמו דליפה של הציסטה או זיהום. תיתכן גם מעורבות איברים נוספים ונוכחות ציסטות בריאות. האבחנה מסתמכת על הדמיה מתאימה יחד עם בדיקת דם שמדגימה נוגדנים לאכינוקוקוס. האפשרויות הטיפוליות כוללות ניתוח, שאיבה של נוזל הציסטה עם הזרקה של חומר לתוך הציסטה ו/או טיפול תרופתי באלבנדזול.
שחמת (cirrhosis)
פגיעה בלתי הפיכה במבנה הכבד הנובעת מהצטלקות (פיברוזיס) של רקמת הכבד, פוגעת בתפקודו ובנוסף גורמת להפרעה בזרימת הדם דרך הכבד. שחמת הכבד יכולה לנבוע ממחלות כבד נגיפיות, אלכוהול, מחלות כבד תורשתיות ועוד. ישנם חולים עם שחמת שאינם סובלים מסימפטומים ואילו אחרים יכולים לסבול מעייפות, בצקות ברגליים, מיימת (מים בחלל הבטן), דימום מדליות בושט, צהבת ובלבול. בחולים עם שחמת יש עליה בסיכון לזיהומים וגידולים של הכבד.
תפקוד כבדי סינתתי
התפקוד של הכבד הנבדק לפי ייצור חלבונים כמו אלבומין וחלבוני קרישת דם
Primary Biliary Cirrhosis - PBC
PBC היא מחלה בה יש הרס הדרגתי של צינורות המרה בתוך הכבד. מחלה זו מופיעה בעיקר בנשים. חלק מהחולות ללא סימפטומים ובאחרות ייתכנו חולשה, עייפות, גרד, צהבת, ירידה במשקל ואי נוחות בבטן ימנית עליונה. בבדיקות הדם יש עליה בעיקר ב- alkaline phosphatase. האבחנה מתבססת על ממצא של נוגדנים אופיניים בדם וביופסית כבד. הטיפול כולל מתן חומצת מרה שנקראת ursodeoxycholic acid (UCDA).
Primary Sclerosing Cholangitis - PSC
PSC היא מחלה כרונית מסיבה לא ברורה בה יש דלקת, הצטלקויות והיצרויות של דרכי מרה בתוך ו/או מחוץ לכבד. במטופלים רבים יש במקביל גם מחלה דלקתית של המעי (IBD). המחלה יכולה להתגלות בעקבות עליה באנזימי כבד (בעיקר alkaline phosphatase), חום, צמרמורת, כאב בבטן ימנית עליונה, או מאורעות של דלקת בדרכי מרה. האבחנה מתבססת על הדגמה של היצרויות והתרחבויות של דרכי המרה בהדמיה.
