מחלת העין של בלוטת התריס/ אופתלמופתיה של גרייבס

שם המחלה באנגלית: / Graves' OphthalmopathyThyroid Eye Disease

מהי מחלת העין של בלוטת התריס/ אופתלמופתיה של גרייבס?

בלוטת התריס (שנקראת גם בלוטת המגן/ תירואיד) נמצאת בקדמת קנה הנשימה ומייצרת הורמונים (הורמוני התריס) שמשפיעים בין היתר על קצב המטבוליזם (חילוף החומרים), קצב הגדילה והתפקוד של מערכות רבות בגוף. לכן כל בעיה שנוצרת בבלוטה עלולה לשנות את האיזון ההורמונלי בגוף ולגרום למגוון תופעות לוואי (כגון הזעת יתר, לחץ דם גבוה, דופק מואץ, היפראקטיביות, בעיות שינה, ירידה במשקל ועייפות).

מחלת גרייבס (שקרויה על שמו של רוברט ג'יימס גרייבס, רופא אירי שזיהה אותה לראשונה ב־1834) היא מחלה אוטואימונית שגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס; מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס (מכוונת נוגדנים נגד קולטנים שנמצאים בתאיה) וגורמת לה לייצר כמות מוגברת של ההורמון תירוקסין  T4(שבין השאר אחראי על קצב חילוף החומרים וניצול האנרגיה בתאי הגוף).

הסברה היא שהנוגדנים העצמיים שמיוצרים נגד קולטני בלוטת התריס פועלים גם נגד קולטנים שנמצאים בתאים שמאחורי העין (נקשרים לרקמת החיבור והשומן בגלגל וארובת העין), ומכאן מתפתחת המחלה אופתלמופתיה של גרייבס, שפוגעת בעיניים.

כ-30% מהלוקים במחלת גרייבס סובלים גם מהאופתלמופתיה. לרוב שתי המחלות מופיעות בסמיכות ולעתים האופתלמופתיה היא הסימן הראשון למחלת גרייבס.

מהם התסמינים?

התסמינים האפשריים הם אדמומיות או בצקת בלחמית (השכבה שמכסה את לובן העין), התרחבות המרווח שבין העפעפיים ובלט עין, נפיחות ואודם בעפעפיים, כאבים מאחורי העיניים ובעת הנעתן, ראייה כפולה ולא חדה. בדרגת מחלה קשה יותר עלולים להתפתח כיבים בקרנית, הפרעה בתנועת העיניים ואובדן ראייה. 

מהם גורמי הסיכון?

הסברה היא שמחלת גרייבס נובעת משילוב של כמה גורמים, ובהם גנטיקה (המחלה מתפתחת יותר אצל אנשים שבני משפחתם חלו בה), המין הנשי (בעיקר נשים בגילי 60-40) ועישון.

מקובל לחשוב שגורם הסיכון העיקרי לאופתלמופתיה של גרייבס הוא עישון (לא ברור מהו מנגנון הפגיעה). נמצא כי הסיכון למחלה גדול פי שמונה בקרב מעשנים וכי חומרתה נמצאת במתאם ישיר להיקף העישון. ולכן על החולים להפסיק לעשן ולהפחית שהייה בסביבת מעשנים. גורם אפשרי נוסף הוא טיפול ביוד רדיואקטיבי נגד פעילות יתר של בלוטת התריס (היוד מצטבר בבלוטה, גורם לה להתכווץ וכך מפחית את כמות ההורמונים שהיא מייצרת). ולכן טרם הטיפול מומלץ להיוועץ באנדוקרינולוג ורופא עיניים לגבי מתן סטרואידים עם הטיפול ביוד.

כיצד מאבחנים?

אבחון של מחלת גרייבס ופעילות יתר של בלוטת התריס מתבצע בבדיקת אנדוקרינולוג (שכוללת התרשמות מהתסמינים ומישוש הבלוטה), בדיקות דם שבוחנות את תפקוד בלוטת התריס, רמת הורמוניה ונוכחות נוגדנים כלפיה, ומיפוי שלה. אבחון אופתלמופתיה של גרייבס כולל בדיקת רופא עיניים-אוקולופלסטיקאי (שמתמחה בכירורגיה פלסטית באזור העיניים), בדיקה להערכת תפקודי עצב הראייה ומיקום העין והעפעפיים. לרוב תתבצע גם בדיקת הדמיה כמו CT /MRI של שרירי העין.

כיצד מטפלים?

הטיפול באופתלמופתיה של גרייבס מורכב ותלוי בשלב המחלה וחומרתה, מצריך מגוון רופאים מומחים, ובהם מתחום העיניים-אוקולופלסטיקה, אנדוקרינולוגיה ואימונולוגיה, ומותאם אישית לכל חולה. הוא כולל אמצעים שמרניים כמו הפסקת עישון, טיפות ליובש בעיניים, סטרואידים ותרופות מדכאות חיסון (אימונוסופרסיביות). אם האמצעים השמרניים הללו לא מסייעים, ישנן אפשרויות כירורגיות כגון ניתוח בשרירי העיניים או בעפעפיים.   

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

בשיבא קיימת מרפאה ייחודית, רב-תחומית, הגדולה והמנוסה ביותר בתחומה, שבה החולים באופתלמופתיה של גרייבס מטופלים על ידי כמה מומחים במקביל, באותו המקום והזמן, ובהם אוקולופלסטיקאים, אנדוקרינולוגים ואימונולוגים.