תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

ניתוח לכריתת בלוטות יותרת התריס

ניתוח לכריתת בלוטות יותרת התריס נדרש בעיקר כאשר הן פועלות ביתר וגורמות לעודף סידן בדם. כיצד הוא נעשה

שם באנגלית: Parathyroidectomy  

 

מאת: ד"ר גלית אביאור


מהן ההפרעות שיכולות להתפתח בבלוטות יותרת התריס? 

ארבע בלוטות יותרת התריס (פרתירואיד) צמודות לבלוטת התריס וממוקמות מאחוריה, שתיים עליונות ושתיים תחתונות. גודלן כשניים-חמישה מילימטרים ותפקידן לבקר ולווסת את רמת הסידן (קלציום) בגוף (קיימים בהן חיישנים שמודדים אותה בקביעות). כאשר רמת הסידן בדם יורדת, הן מפרישות את ההורמון PTH ומעלות אותה. הפרשת ההורמון תורמת לשחרור סידן מהעצמות למחזור הדם, מגבירה את המעבר של ויטמין D לצורתו הפעילה (מה שמעלה את ספיגת הסידן במעי), ומונעת הפרשת סידן לשתן. וכאשר רמת הסידן בדם עולה, רמת ה-PTH יורדת וכך נשמר האיזון.

תפקוד לקוי של בלוטות יותרת התריס יכול להתבטא בפעילות יתר שלהן, תת-פעילות או הפרעה בחיישנים שלהן. הבעיה השכיחה ביותר היא פעילות יתר שמובילה לייצור מוגבר של PTH ולעלייה מזיקה ברמת הסידן בדם. 

רמת סידן גבוהה יכולה לגרום להיווצרות אבנים בכליות, אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם), עייפות, בחילות, כאבי ראש, כיווצי/ פרכוסי שרירים, הידלדלות השיער, יובש בעור והיחלשות הציפורניים והשיניים.

פעילות יתר של הבלוטות לרוב נגרמת מאדנומה – מצב שבו אחת מהן יוצאת מציר השליטה של המוח ומתחילה לתפקד עצמאית, ללא בקרה. פעילות זו גורמת להגדלתה, עלייה ברמת ה-PTH וברמת הסידן בדם. לרוב מדובר באדנומה בודדת ולעתים ישנן שתי אדנומות (כלומר שתי בלוטות שיצאו משליטה). רוב האדנומות הן גידולים שפירים. במקרים נדירים (פחות מאחוז) מדובר בגידול ממאיר (קרצינומה). 

במיעוט המקרים כל ארבע הבלוטות גדלות ומפרישות עודף PTH (היפרפלזיה). זאת לרוב עקב מחלה כרונית של הכליות שגורמת לאיבוד סידן בשתן ולעלייה ברמת הזרחן בדם. כאשר המחלה ממושכת, מנגנון הבלוטות עשוי להיהרס לחלוטין והן מפרישות PTH ללא קשר לרמת הסידן בדם.


מהו ניתוח בלוטות יותרת התריס?

הפתרון לאדנומה של הבלוטות שגורמת לפעילות יתר ולרמת סידן גבוהה בדם הוא ניתוח להסרתה. כיוון שקיימות ארבע בלוטות, הסרה של אחת-שתיים מהן לא פוגעת בתפקוד. מחקרים מראים כי ניתן לשמור על רמת סידן תקינה בדם גם בנוכחות בלוטה אחת. 

חשוב כמובן לזהות את הבלוטה שהפכה לאדנומה לפני ניתוח ההסרה. לרוב הדבר נעשה בשני אמצעי הדמיה, בדרך כלל מיפוי בלוטות יותרת התריס ואולטרסאונד צוואר (אם לא ניתן להדגים את האדנומה בבדיקות אלו, ישנם אמצעי הדמיה אחרים שיכולים לסייע).  


כיצד הוא מתבצע?

הניתוח נעשה בהרדמה כללית. לאחר ההרדמה לרוב נעשה אולטרסאונד צוואר, מסמנים את מיקום האדנומה על עור הצוואר, מבצעים חתך באורך כמה סנטימטרים (שיטה זעיר פולשנית) בקרבתה, ומוציאים אותה באמצעות המכשור הניתוחי. בדרך כלל החתך מוחבא בקפל עורי בצוואר התחתון. במהלך הניתוח מנטרים את העצב החוזר (שאחראי לתנועת מיתרי הקול) בעזרת מוניטור ייעודי כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בו. בסיום הניתוח סוגרים את החתך וחובשים אותו. 

ניתן לוודא כי הניתוח עזר וכי הבלוטה הנכונה אכן הוצאה באמצעות בדיקת דם של רמת ה-PTH (והשוואתה לבדיקת PTH שנעשתה לפני הניתוח) ו/או שליחת הבלוטה לבדיקה פתולוגית מהירה. ההחלטה על בדיקות אלו תלויה בין השאר במידת הוודאות של המנתח/ת לגבי זיהוי הבלוטה. 


כיצד להיערך לניתוח?

  • מבצעים בדיקות דם, אק"ג ולעתים צילום חזה (בהתאם לדף בדיקות שמקבלים). 
  • עוברים הערכה על ידי מרדימ/ה במידת הצורך. 
  • צמים שש שעות. 


מה משך האשפוז?

יום-יומיים.  


איך מרגישים לאחר מכן?

ייתכנו כאבים קלים באזור הניתוח במשך כמה ימים וניתן לטפל בהם במשככים. בשל ירידה יחסית מהירה ברמת הסידן בדם ייתכנו גם התכווצויות שרירים ונימול. כדי למנוע תופעות אלו ניתנים תוספי סידן ומגנזיום סביב מועד הניתוח.  


מהו שיעור ההצלחה?

לרוב לאחר 48 שעות הבלוטות הנותרות חוזרות לתפקד כרגיל ורמת ה-PTH והסידן שבה לנורמה ומתייצבת. 


מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים:

  • אי מציאת הבלוטה הפתולוגית במהלך הניתוח למרות הזיהוי המוקדם. 
  • דימום וזיהום באזור הניתוח. 
  • הצטברות נוזלים מתחת לחתך. 
  • תת-פעילות של הבלוטות שנותרו וירידה חדה ברמת הסידן בדם (מצב שלרוב נמשך ימים עד שבועות ומצריך טיפול בתוסף סידן). 
  • פעילות יתר של הבלוטות שנותרו והפרשת עודף PTH, מה שמצריך ניתוח נוסף.
  • פגיעה בעצב החוזר וצרידות זמנית או בלתי הפיכה (נדיר ביותר). 


הנחיות התנהגות לאחר הניתוח

  • מבצעים בדיקות דם כחלק ממעקב אחר רמת הסידן, זרחן, מגנזיום ו-PTH בהתאם להמלצת המנתח/ת. 
  • נמנעים מהפעלת לחץ או מאמץ על הצוואר.   


מתי לפנות לרופא?

  • חום מעל 38 מעלות.
  • אודם או כאבים חריגים באזור הניתוח (שלא חולפים עם משככים).
  • הפרשה עכורה או מוגלתית מפצע הניתוח.


למה לבצע את הניתוח בשיבא?

מרפאת בלוטת התריס (תירואיד) ובלוטת יותרת התריס (פרתירואיד) נמצאת בחזית העשייה ומשלבת את קדמת המדע בכל הנוגע לאבחון וטיפול בבעיות בבלוטת התריס ובלוטות יותרת התריס. לצורך כך פועל בה צוות רב-תחומי ונעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. 

אנו מבינים את הלחץ הנובע מהתמודדות עם מחלה וניתוח ולפיכך שמים את המטופל/ת במרכז ומלווים אותו/ה ואת המשפחה מרגע הקליטה בבית החולים ועד לסיום הטיפול.