טיפולים שמרניים בהפרעות טמפורומנדיבולריות

טיפולי מנוחה ושינוי הרגלים מזיקים 
- הימנעות מלעיסת מסטיקים.
- הגבלת אכילת מאכלים קשים בתקופות החמרה.
- הפסקת כסיסת ציפורניים.
- ישיבה ארגונומית בזמן עבודה מול מחשב, בצפייה בטלוויזיה וכו'.
- הימנעות מביצוע מניפולציות עם הלסת.
- הפסקת נשיכת לחיים.
- הגבלת פתיחת הפה במקרים של פתיחת פה גדולה מדי.  
- פיתוח מודעות להרגל הידוק שיניים במהלך היום (אם אכן קיים) וניסיון להפחיתו.
- הימנעות מהפקת קליקים במפרקי הלסת.
- מטופלים שעוברים טיפול דנטלי - קבעו מפגשים קצרים או קחו הפסקות תכופות במהלך טיפולים ארוכים.

טיפולים סגריים המשפיעים על מנשך השיניים
- סדים סיגריים (סדי לילה): לוקחים מידה לשיני המטופל, ומכינים סד אקרילי או סיליקוני מותאם אישית, שאותו מלבישים על הלסת העליונה או התחתונה, או שתיהן. הסד אמור להשיג 3 מטרות עיקריות - הרפיית שרירי הלעיסה על ידי ביטול או הפחתה של הידוק השיניים ומיקום הלסת התחתונה במקום נוח יותר; ייצוב המגעים הסגריים בין השיניים העליונות והתחתונות ובכך פיזור עומסי מערכת הלעיסה בצורה אחידה; הורדת העומסים ממפרקי הלסת.
לרוב משתמשים בסדים בזמן השינה למשך כמה חודשים.
- מטופלים שעוברים טיפול אורתודנטי (יישור שיניים) ומתחילים לפתח תסמינים של הפרעות טמפורומנדיבולריות, יש לעשות טיפול מדורג שכולל תנועות שיניים איטיות ושינויי מנשך הדרגתיים.
- שינוי ממד הגובה האנכי בין הלסתות: מטופלים מחוסרי שיניים עם תותבות ישנות ושחוקות, או מטופלים שעוברים עקירות מרובות של שיניים טוחנות בתקופה קצרה וללא שיקום לאחר מכן, או מטופלים שעוברים טיפולי שיקום פה נרחבים שמשנים את ממד הגובה האנכי בין הלסתות – כל אלה עלולים לפתח הפרעות טמפורומנדיבולריות. כאשר מנגנוני האדפטציה הטבעית של מערכת הלעיסה לא מצליחים להסתגל לשינויים, יש צורך בתיקון ממד הגובה האנכי בין הלסתות.

פיזיותרפיה, אוסטאופתיה וכירופרקטיקה
הטיפולים הללו נועדו לחזק את שרירי הלעיסה והצוואר ולייצב אותם, להרפות את השרירים ולשפר את  זרימת הדם אליהם, להשיג טווח תנועות מלא של מפרקי הלסת ולשפר את היציבה ותנוחת המנוחה של הראש, הצוואר, והכתפיים.
מטרות אלו מושגות ע"י תרגילים מנואליים שמבוצעים ע"י המטפל או באופן עצמאי ע"י המטופל - מניפולציה ומתיחה של הרקמות, עיסויים, דיקור, שימוש בלייזר, אולטרסאונד, גירוי חשמלי וחימום או קירור של האזורים המטופלים.  

טיפול תרופתי
להפרעות טמפורומנדיבולריות מקובל לתת תרופות משלושה סוגים:
o נוגדי דלקת: ניתנים לכאבים במפרק הלסת לתקופה של 3-1 שבועות.
o מרפי שרירים: ניתנים לכאבים ממקור שרירי לתקופה של עד חודש. 
o טריציקליים: במינונים נמוכים משמשים להפחתת כאבים ולהרפיית שרירים. במינונים גבוהים יותר יש להם השפעה על מצב הרוח, והם משמשים לטיפול בנדודי שינה ודיכאון. לרוב ניתנים לתקופה של מספר חודשים. 

טיפולים התנהגותיים ונפשיים
טיפולים כמו ביופידבק, CBT (טיפול קוגנטיבי-התנהגותי), היפנוזה, יוגה ודמיון מודרך מנסים לעזור למטופל להתמודד עם הכאב, להפחית סטרס ולשנות הרגלים מזיקים. 

מרפאת כאב
מטופלים מורכבים שלא מגיבים לשלל הטיפולים השמרניים שהוצגו ושאינם יכולים להפיק מהתערבות ניתוחית, מקבלים טיפול במרפאת כאב. במרפאה עובד צוות רב-מקצועי שכולל רופאים מתחומי התמחות שונים ואנשי מקצוע פרא-רפואיים ומאפשר ראייה הוליסטית של מצבו של המטופל ומתן מענה מקיף לסבלו.

לחצו כאן למאמר המלא של ד"ר ואסים עבוד בנושא "הפרעות במפרקי הלסת, שרירי הלעיסה, והמבנים הסמוכים"