חסימה בדרכי הדמעות

שם המחלה באנגלית: Dacrycystorhinos

מהי חסימה בדרכי הדמעות?

בלוטות הדמעות, שממוקמות בתוך העפעפיים העליונים, מייצרות את רוב הדמעות. הדמעות זורמות מהן על פני השטח של העין ומתנקזות לתוך פתחי ניקוז הממוקמים בפינות הפנימיות של העפעפיים העליונים והתחתונים. בעפעפיים יש תעלות קטנות שמעבירות את הדמעות לתוך שק הדמעות הנמצא בצדי האף. משם הן יורדות דרך צינור ומתנקזות לתוך האף.

חסימה בדרכי הדמעות, שיכולה להופיע בעין אחת או שתיהן, היא מצב שבו הדמעות לא מתנקזות דרך האף, מצטברות בעין וזולגות מחוץ לה (דמעת יתר). לעתים הדמעות המצטברות גם מזדהמות וגורמות להפרשות צמיגיות או מוגלתיות בעין, לדלקת בשק הדמעות ולנפיחות וכאבים בזווית העין הפנימית. במילים אחרות, מכיוון שהדמעות לא מתרוקנות כמו שצריך ונשארות זמן ממושך במערכת הניקוז, עולה הסיכון לצמיחת חיידקים, וירוסים ופטריות.

החסימה יכולה להיווצר בכל חלק של מערכת ניקוז הדמעות, אך לרוב נוצרת במעבר שבין תעלות הדמעות לשק הדמעות.

מהם גורמי הסיכון?

• גיל מבוגר: עם ההזדקנות פתחי הניקוז עלולים לעבור היצרות ולהיחסם. נשים מבוגרות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר.  
• חסימה מולדת: מופיעה אצל כחמישה אחוזים מהיילודים, בעין אחת או שתיהן. זאת לרוב מכיוון שמערכת הניקוז לא מפותחת דיה או בשל היווצרות קרום דקיק שחוסם את צינור הדמעות באזור כניסתו לאף.
• דלקת עיניים כרונית (עלולה לגרום להיצרות וחסימה של כל חלק במערכת הניקוז).
• שימוש ארוך טווח בטיפות עיניים, בייחוד לגלאוקומה (עלול לגרום לחסימת צינור הדמעות).
• חבלה/ אבן/ זיהום/ גידול/ חלקיקי לכלוך או תאי עור רופפים (עלולים לחסום את צינור הדמעות או כל חלק אחר במערכת הניקוז).
• טיפולי הקרנות, בעיקר באזור הפנים והראש, ותרופות כימותרפיות מסוימות (עלולים לחסום את צינור הדמעות).
•  ניתוח בעין, בעפעפיים, באף או בסינוסים (עלול לגרום להצטלקות וחסימה של כל חלק במערכת הניקוז).

מהם התסמינים?

• דמעת והפרשות עודפות מהעיניים
• ריר או הפרשה מוגלתית מהעפעפיים
• אדמומיות בסקלרה (לובן העין)
• דלקות חוזרות בעיניים (עין ורודה)
• נפיחות וכאבים בזווית העין הפנימית

כיצד מאבחנים?

האבחנה כוללת כמה בדיקות עיניים ובהן:

• בדיקת ניקוז דמעות: במהלכה מניחים טיפת צבע על פני השטח של העין, ואם לאחר חמש דקות רובו עדיין נמצא שם – כפי הנראה קיימת חסימה.
• שטיפת העין במי מלח דרך פתחי הניקוז ומעקב אחר ניקוזם.
• בדיקות דימות לעיניים – כגון רנטגן, CT או MRI – לבחינת הסיבה האפשרית לחסימה (כגון גידול).
• בעת הצורך מתבצעת בדיקת אא"ג לבחינת החלק הפנימי של האף ואפשרות להפרעה מבנית שיכולה לגרום לחסימה.

כיצד מטפלים?

הטיפול תלוי במיקום החסימה.

• פתחי הניקוז: אם הם מוצרים או חסומים ניתן להרחיבם באמצעות החדרת מכשיר הרחבה או צנתר עם בלון בקצהו.
• שק הדמעות: כאשר קיימת חסימה מלאה של שק הדמעות, שאינה מאפשרת לדמעות להתנקז דרך התעלות אל תוך האף, הטיפול המקובל הוא ניתוח לפתיחתה. 
• אנטיביוטיקה: אם החסימה גרמה לזיהום חיידקי מוסיפים אנטיביוטיקה בטיפות לעין/ כדורים/ עירוי תוך-ורידי.
• הטיפול ביילודים: אצל כ-90% מהיילודים שלוקים בחסימה, היא חולפת עד גיל שנה כיוון שמערכת הניקוז מבשילה. ניתן גם לסייע להם עם עיסויים באזור זווית העין, בקרבת האף לכיוון מטה. אם זה לא עוזר, נדרשת הרחבת פתחי הניקוז במכשיר הרחבה או בצנתר עם בלון בקצהו. במקרים נדירים נדרש ניתוח לפתיחת שק הדמעות.

האם המחלה ניתנת למניעה?

הפחתת הסיכון לדלקת עיניים (למשל הימנעות משפשוף העיניים וניקיון עדשות מגע) וטיפול בה באופן מידי אם התפתחה מורידים את הסיכון לחסימה.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

בשיבא קיימת מרפאה ייחודית לדרכי דמעות שמשתפת פעולה עם מרפאות אא"ג. בנוסף, בשיבא נעשים יותר מ-4,000 ניתוחים ברפואת עיניים מדי שנה, ובהם לפתיחת חסימת דרכי הדמעות. המנתחים במכון עיניים מנוסים בטיפולים חדישים ביותר ושותפים במחקרים פורצי דרך, והצוות הסיעודי בחדרי הניתוח של המכון, שמצוידים במכשור מהמתקדמים בעולם, מתמחה בניתוחי עיניים. הניסיון, הידע והמסירות והטכנולוגיה מסייעים למטופלים להשיג ראייה מיטבית עד כמה שניתן.