חיסון נגד קורונה
האם לחסן ילדים נגד קורונה? קראו מה אומרים המומחים של שיבא
חיסון היא אסטרטגיית היציאה היחידה שיכולה לסיים את משבר הקורונה ולהחזיר את כולנו לחיים נורמליים. זו הדרך שבה הסתיימו מגפות אחרות בהיסטוריה.
המומחים של שיבא – פרופ' גליה רהב, פרופ' גילי רגב, פרופ' ננסי אגמון-לוין וד"ר איציק לוי – עונים על שאלות נפוצות על החיסון. קבלו את העובדות:
אם חליתי בקורונה, האם עדיין יש צורך שאתחסן?
אני רוצה להתחסן, אבל החיסון לא אושר מהר מדיי?
מה עם המוטציות, האם החיסון נותן מענה על כל הזנים של הקוביד?
מהי יעילות החיסון?
האם החיסון בטוח לאנשים עם אלרגיות קשות?
איך ניתן החיסון?
האם אפשר לחלות בקורונה כתוצאה מהחיסון?
מהן תופעות הלוואי?
אם לא היו לי תופעות לוואי, יכול להיות שאין לי נוגדנים לקורונה?
האם החיסון עלול לגרום לשינויים גנטיים בגוף?
האם לאחר החיסון עדיין ניתן להדביק ולהידבק?
מה זה בכלל mRNA ואיך עובד חיסון המבוסס עליו?
האם מדובר בטכנולוגיה חדשה? מה אנחנו יודעים עליה?
מה כולל החיסון?
אם חליתי בקורונה, האם עדיין יש צורך שאתחסן?
ההמלצה היא לא להתחסן במנה אחת.
אני רוצה להתחסן, אבל החיסון לא אושר מהר מדיי?
החיסון פותח במהירות בראש ובראשונה הודות להתקדמות המהירה של המדע. חלף שבוע בלבד בין הדיווח הראשוני של סין על הנגיף לבין מציאת הגורם לו, ובהמשך התקדם במהרה גם הפיתוח של החיסון. הפיתוח המהיר נעשה הודות למשאבים הרבים שהקצו הממשלות לחברות המפתחות את החיסונים, לשיתוף המידע העולמי ולטכנולוגיות המתקדמות העומדות היום לרשות המדע.
הבירוקרטיה קוצרה, אך לא נעשו קיצורי דרך מבחינת הדרישות הבטיחותיות ודרישות היעילות של החיסון. למרות הפיתוח המואץ, החיסון עבר את כל השלבים הנדרשים ברגולציה של חיסונים חדשים.
מה עם המוטציות, האם החיסון נותן מענה על כל הזנים של הקוביד?
כל יום זנים חדשים צצים - הבריטי, הדרום-אפרקאי, היפני, הברזילאי, ההודי - ובוודאי יגיעו נוספים. זה אומר שייתכן שנצטרך לקבל חיסון מעודכן יותר לקורונה, כפי שאנחנו עושים מדי שנה עם חיסוני השפעת.
אחד היתרונות החשובים בחיסוני mRNA הוא שאם נוצר זן חדש שהחיסון הנוכחי אינו יעיל נגדו, ניתן לייצר חיסון נגד הזן החדש בזמן קצר ביותר.
המוטציות הללו מאוד מידבקות. בעוד שבזן המקורי, היה צריך להיות קרוב מאוד לחולה ושתהיה כמות מספיק גדולה של וירוסים שייתפסו על התאים בגוף כדי להידבק, המוטציות החדשות נקשרות חזק יותר לתא. לכן, מספיק שתהיה כמות קטנה של וירוסים כדי להידבק.
המשמעות היא שאם לפני כן דיברנו על כך שכל אדם יכול להדביק 5-2 אנשים, ולכן בשביל לעצור את המגפה צריך מינימום של 50% מהאוכלוסייה שיהיו מחוסנים, במוטציות צריך הרבה יותר. כל אדם יכול להדביק 10-5 אנשים, ולכן נדרש חיסון של 90%-08% מהאוכלוסייה.
מהי יעילות החיסון?
במחקר של חברת פייזר החיסון לזן המקורי נמצא יעיל ב-94.6% בקרב המתחסנים. 9 מתוך 19,965 פיתחו מחלה, לעומת 169 מתוך 20,172 בקבוצת הפלסבו (קבוצת הביקורת שלא קיבלה את החיסון. החיסון נמצא יעיל מגיל 16 ועד מעל 70, גם בחולים עם מחלות רקע כמו השמנה, מחלות לב, סוכרת, מחלת ריאה כרונית ועוד.
מחקר פורץ דרך וראשון מסוגו בעולם, שבוצע בקרב העובדים במרכז הרפואי שיבא, מראה כי החיסון יעיל במניעת הדבקה ובמניעת מחלה כבר החל משבועיים מיום מתן המנה הראשונה. קראו את נתוני המחקר על חיסון הקורונה שנערך בשיבא.
החיסון של פייזר לא נבדק בחולים מדוכאי חיסון, בילדים או בנשים בהריון. עם זאת, החברה הישראלית לרפואת האם והעובר והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ולאחורנה גם ה-FDA, ממליצים לנשים בהריון להתחסן. לפרטים נוספים על קורונה והריון.
האם החיסון בטוח לאנשים עם אלרגיות קשות?
מחקר ייחודי שנערך במרכז הרפואי שיבא, ופורסם בכתב העת המדעי JAMA, מצא כי החיסון נגד קורונה בטוח גם לאנשים הסובלים מאלרגיות קשות. פרופ' ננסי אגמון-לוין, מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בשיבא ומובילת המחקר, ציינה כי "דיווחים ראשונים הצביעו על שכיחות גבוהה מהצפוי של תגובות אלרגיות לחיסון נגד קורונה ועוררו חשש בקרב בעלי רקע של אלרגיות משמעותיות וגם בקרב הצוותים הרפואיים שחששו לחסנם".
אבל, מהמחקר עלה כי הרוב המכריע של המטופלים עם הסיכון האלרגי הגבוה לא פיתחו תגובה אלרגית. כ-2% בלבד פיתחו תגובות אלרגיות קלות לאחר החיסון השני. מסקנת המחקר הייתה שהחיסון של פייזר בטוח עבור הסובלים מאלרגיות קלות ועבור בעלי סיכון אלרגי מוגבר – ובתנאי שיתחסנו תחת השגחה רפואית".
המצבים הבאים אינם מהווים הוראת נגד לחיסון:
- אלרגיה לפניצילין בילדות, ו/או תפרחת קלה בתגובה לפנצילין
- G6PD
- תגובות מקומיות קלות לחיסון אחר
- אורטיקריה כרונית ספונטנית ללא גורם אלרגי ידוע
- אלרגיה לעקיצות חרקים
- רגישות לאלרגנים נשאפים (קרדית אבק בית, חיות מחמד, אבקני צמחים)
- מדוכאי מערכת החיסון ו/או חולים במחלות אוטואימונית/אימוניות, כולל חולים אונקולוגים והמטולוגים. מומלץ לחסן, בעדיפות לחולים אשר מחלתם יציבה,
- טיפול בסטרואידים (במינונים נמוכים-בינוניים)
- טיפולים אימונוסופרסיבים מתונים, דוגמת אימוראן, ציקלוספורין, פלקוויניל
- חוסמי TNF
- טיפולים ביולוגים, וטיפולים כמותרפיים
מצבים הדורשים הערכה פרטנית של הרופא/ה המטפל/ת
- טיפולים העלולים לפגוע ביעילות החיסון, דוגמת ריטוקסימאב (מבטרה)
- סטרואידים במינונים גבוהים
- טיפול אימונותרפי במעכבי check point inhibitors
איך ניתן החיסון?
החיסון ניתן בזריקה לזרוע בשתי מנות. המנה השנייה ניתנת לאחר 21 יום.
האם אפשר לחלות בקורונה כתוצאה מהחיסון?
לא ניתן לחלות במחלה מהחיסון, שכן הוא אינו מכיל נגיף.
מהן תופעות הלוואי?
בעיקר תופעות מקומיות כמו כאב, אודם ונפיחות באזור ההזרקה. תופעות לוואי כלליות הם בעיקר חום ועייפות. תופעות אלו נמשכות בדרך כלל לא יותר מיום-יומיים.
חשוב לציין כי ניטור תופעות הלוואי במחקרי שלב 3 נעשה על ידי ועדות עצמאיות שאינן קשורות ליצרניות החיסונים, וכל הנתונים נבדקים על ידי רשויות הבריאות.
בשיבא עשו סקר על תופעות הלוואי בקרב העובדים לאחר החיסון, והתוצאות אופטימיות – כדאי לקרוא
אם לא היו לי שום תופעות לוואי מהחיסון, יכול להיות שאין לי נוגדנים לקורונה?
זו שאלה שנמצאת בבדיקה. לדברי פרופ' רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים, יש איזה היגיון שאומר שאם התגובה לחיסון הייתה חום או סממני דלקת אחרים, אז יכול להיות שזה מעיד על כך שמערכת חיסון שמגיבה. אך אין לזה שום הוכחה כרגע.
האם החיסון עלול לגרום לשינויים גנטיים בגוף?
לא. החיסונים בישראל הם של החברות פייזר ומודרנה, המבוססי RNA. ה-mRNA של הנגיף אינו נכנס לגרעין התא, ולפיכך אין כל סיכון להשפעות גנטיות, כל RNA שמצוי בתא מתפרק מיד.
האם לאחר החיסון עדיין ניתן להדביק ולהידבק?
אחוז מאוד קטן מהמחוסנים לא יצליחו לפתח חסינות מספקת, והם אכן עלולים להידבק ואולי אף להדביק.כמו כן, אחרי כחצי שנה, השפעת החיסון פחותה ולכן החלו במתן מנה שלישית למתחסנים.
בשיבא התחילו, ראשונים בעולם, להעניק מנה שלישית של חיסון למדוכאי חיסון. הראשונים שקיבלו את המנה השלישית היו מושתלי לב, ובהמשך יחוסנו גם מושתלי ריאה, כליות, מושתלי כבד, חולים במחלות המטולוגיות, מושתלי מוח עצם שעדיין תחת טיפול, חולים אונקולוגיים הנוטלים שילוב של מספר תרופות וחולי טרשת נפוצה שמקבלים טיפולים מסוימים. כעבור כמה שבועות החליטה הממשלה כי קבוצות נוספות באוכלוסייה יקבלו מנה שלישית של החיסון.
מה זה בכלל mRNA ואיך עובד חיסון המבוסס עליו?
mRNA (או RNA שליח) היא מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. גם נגיפים מייצרים RNA שליח.
בחיסון מזריקים mRNA המיוצר במעבדה. ה-mRNA מיוצר מ-DNA המכיל אינפורמציה לייצר את חלבון הספייק שנגדו מפתחים נוגדנים. RNA הוא חומר מאוד לא יציב, לכן יש לעטוף אותו במעטפת שומנית השומרת עליו מפני פירוק ומביאה אותו ישירות לתאי החיסון של הגוף. ה-RNA השליח נכנס לתאים והם מייצרים את החלבון הנגיפי. החלבונים המיוצרים מוצגים למערכת החיסון של הגוף, והיא מייצרת נוגדנים ותגובה תאית.
האם מדובר בטכנולוגיה חדשה? מה אנחנו יודעים עליה?
mRNA התגלה ב-1961 והיכולת לייצר תרופות בעזרתו הועלתה כבר ב-1989. מאז פורסמו עשרות מחקרים בנושא, מה שאפשר, בין השאר, את הפיתוח המואץ של החיסון נגד קורונה. הטכנולוגיה זאת לא הפכה עד היום לרחבת היקף בגלל הקושי להגן על ה-RNA שלא יתפרק והקושי לייצר mRNA בעל תכונות אופטימליות לעורר את מערכת החיסון.
מה מכיל החיסון?
התרכיב מכיל RNA סינתטי ארוז בתוך ננו-חלקיקים שומניים המורכבים מתערובת של שומנים שונים. החיסון אינו מכיל חומרים משמרים, ואינו מכיל אדג'ובנט (חומר שמוסיפים לחיסונים להגברת התגובה החיסונית).
מהי היעילות של החיסון למושתלי איברים? צפו בסרטון
למרכז הקורונה - עמוד מידע ראשי