פריצת דרך: שיבא והטכניון פיתחו אוזן מהונדסת

חוקרים בטכניון ובמרכז הרפואי שיבא פיתחו טכנולוגיה יעילה לייצור שתלים אסתטיים מתפקדים, מותאמים אישית, לשיקום אוזניים שלא התפתחו כראוי מיקרוטיה (Microtia). התופעה מתרחשת בכ-0.1 עד 0.3 אחוז מהלידות. לעיתים, מעבר למצוקה האסתטית, מתגלים גם ליקויי שמיעה.
 
פריצת הדרך בתחום, שדווחה בכתב העת Biofabrication, נעשתה בשיתוף פעולה בין פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון לבין ד"ר שי-יצחק דובדבני, רופא בכיר במחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר וראש המעבדה להנדסת רקמות במרכז הרפואי שיבא, וד"ר אורית הררי שטיינברג, מנהלת המעבדה להנדסת רקמות בשיבא.
 
במחקר רתמו החוקרים טכנולוגיות חדשות של הנדסת רקמות, שפותחו במעבדת לבנברג בהובלת הפוסט-דוקטורנטית ד"ר שירה לנדאו, ליצירה של שלד מתכלה שעליו גדל שתל אפרכסת מותאם אישית. 



השלד הייחודי, המאפשר יצירה של אוזן חיצונית אסתטית ויציבה, מיוצר בהדפסת תלת-ממד על פי הדמיית CT. השלד הוא מתכלה (biodegradable) שעליו גדלים כונדרוציטים – תאים מתמחים שמהם בנוי הסחוס – ותאי גזע מניזכימליים. השלד מכיל נקבים זעירים בגדלים שונים, המאפשרים לתאים להיצמד זה לזה לכדי רקמת סחוס יציבה.
 
מי שירוויחו במיוחד מהפיתוח הם הילדים הסובלים מהתופעה, שכן החוקרים מסבירים כי יצירת אפרכסת מהונדסת מתאי המטופל עצמו, תפחית את הסבל והסיכון הנגרם להם כתוצאה מקצירת סחוס צלעי מגופם. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לבצע את הניתוחים כבר בסביבות גיל שש ולא אחרי גיל 10 – כפי שנהוג כיום. הקדמת הניתוח לגיל צעיר יותר, עשויה לצמצם את ההשלכות הפסיכולוגיות של מיקרוטיה על ילדים.


החוקרים עקבו אחר גדילת הסחוס בשלד במעבדה במשך 10 ימים עד ששה שבועות ואז השתילו את האוזן במודל עכבר. התוצאה: קליטה מוצלחת של השתל ותפקוד ביו-מכני טוב של האוזן המלאכותית. 

לדברי פרופ' לבנברג, "אחד האתגרים במחקר היה למצוא שיטה מתאימה להדפסה התלת-ממדית, שכן יצירה של אוזן מחייבת שימוש בחומרים המתכלים בגוף בלי להזיק לו אבל במבנה חיצוני מאוד מדויק ועם נקבים זעירים. את כל זה הדגמנו במחקר הנוכחי. אנו מעריכים כי אפשר יהיה להתאים את הטכנולוגיה שלנו ליישומים נוספים כמו שיקום אף ויצירה של שתלים אורתופדיים שונים". 

ד"ר דובדבני מציין: "במחקר זה השגנו פריצת דרך משמעותית הודות לשילוב בין העולם הקליני לעולם המחקרי ולשיתוף הפעולה בין רופאים לחוקרים. מחקר זה הוא אבן דרך נוספת במעבר לטכנולוגיות מתקדמות ברפואה, שבהן השימוש בתלת-ממד ובהנדסת רקמות יהווה חלק נכבד וייתן מענה מיטבי ומתקדם למטופלים".

לקריאת המאמר המלא