סביבה תומכת בבית להתפתחות פגים

מאת: צוות ריפוי בעיסוק

שחרור מהפגייה הוא רגע משמח ומרגש.איך נדאג שבבית תהיה לפג שלנו סביבה התומכת בהתפתחות תקינה אשר מתאימה לשלב שבו הוא נמצא?

גיל כרונולוגי וגיל מתוקן  

לכל פג מחושבים שני גילים: הגיל הכרונולוגי והגיל המתוקן. הגיל הכרונולוגי הוא גיל התינוק מרגע לידתו, כלומר בהתאם לתאריך הלידה. הגיל המתוקן הוא הזמן שאנו מחזירים לפג בשל השבוע המוקדם שבו נולד. כדי לחשב את הגיל המתוקן יש להוריד מהגיל הכרונולוגי את מספר השבועות שחסרו להשלמת 40 שבועות הריון (לדוגמה אם תינוק נולד בשבוע 33, יש להוריד מגילו הכרונולוגי שבעה שבועות). יש לזכור כי שלבי ההתפתחות של הפג נבחנים לפי הגיל המתוקן בלבד ולא לפי הגיל הכרונולוגי שאינו משקף את התפתחותו המלאה. תקנון הגיל (התייחסות לגיל כרונולוגי ומתוקן) מתבצע עד גיל שנתיים. 

סביבה 

לאחר השחרור מהפגייה, התינוק צריך להיחשף לסביבת הבית הטבעית. אין צורך לשמור על שקט מוחלט או לחשוש מרעשי היומיום הנורמליים. מעבר לכך, זה הזמן לחשוף את התינוק בהדרגה לגרייה אודיטורית (שמיעתית) מגוונת. בנוסף, בשנת היום אין צורך להחשיך לו את החדר. בלילה מומלץ לתת לו לישון בסביבה חשוכה יותר וניתן להדליק אור עמום/ מנורת לילה.

שינה, ערות וזמן התפתחות

בתחילת חייו התינוק ישן רוב שעות היממה ומתעורר בעיקר לצרכים פיזיים (כגון רעב ויציאות) – וזהו מצב תקין ונורמלי. במהלך היום נראה רגעי ערות שקטה שבהם התינוק ערני ונינוח. בתחילה הרגעים קצרים אך עם הזמן הם הולכים ומתארכים. זהו הזמן שכדאי לנצל מבחינה התפתחותית כיוון שאז התינוק פנוי ללמידה ולקבלת גירויים מהסביבה. 

איך נעשה זאת?
1. כדאי ליצור קשר עין עם התינוק (הפנים שלנו מושכות את תשומת לבו יותר מכל משחק אחר).  חשוב גם להוסיף דיבור, שירה או לספר סיפור בטון רגוע תוך כדי מיקוד המבט מקרוב. 
2. חשוב מאוד להשכיב את התינוק על הבטן בזמן הערות כאשר הוא רגוע ובהשגחה. לשכיבה על הבטן חשיבות מכרעת בהתפתחות המוטורית (תחילת הרמת הראש וחיזוק חגורת הכתפיים, מעבר בין מנחים ועוד). אם התינוק מסרב לשכב על הבטן על משטח ניתן לנסות להשכיבו על חזה ההורה (בעת הישענות לאחור). תנועה ומרחב הם הבסיס להתפתחות המוטורית ולכן חשוב לאפשרם במגוון מנחים.
3. עדיף להמתין עם גירויים חיצוניים, כגון ספרון או מובייל, עד סביבות גיל חודש מתוקן כיוון שהתינוק חשוף לגרייה מספקת בסביבה הטבעית והאנושית שלו. מגיל חודש מתוקן: כאשר התינוק שוכב על הבטן כדאי לשים לו משחק אחד או שניים ולא להציף במשחקים רבים. כאשר התינוק שוכב על הגב כדאי לתלות צעצוע אחד מעל מרכז גופו, באזור שמעל עצם החזה. בהמשך הדבר יעודד אותו להושיט ידיים לכיוון המשחק. 

מנחים וסימטריה 

חשוב לזכור שלפחות עד גיל המועד, ואם יש צורך גם לאחר מכן, המנח האידיאלי לפג/ תינוק הוא אסוף ומכורבל: ידיים קרובות לקו האמצע של הגוף, כפות הידיים קרובות לפנים ורגליים כפופות לכיוון הבטן. מנח זה מאפשר רוגע ונינוחות וגם חשוב להתפתחות. ניתן לעטוף את התינוק בשכיבה על הגב כדי לתת את תחושת האיסוף והעיטוף. רצוי לאסוף את התינוק ולהרגיעו בזמן הפשטת בגדים והחלפת חיתול וכן לרחוץ אותו עטוף בחיתול בד כפי שנעשה בפגייה. מומלץ להרימו מהעריסה דרך הצדדים ולא בשכיבה על הגב כדי לאפשר לו מעבר חלק יותר בין המנחים. 

סימטריה: עד גיל חודשיים-שלושה מתוקן התינוק אינו שומר על הראש בקו האמצע של הגוף (בשכיבה על הגב הראש פונה לאחד הצדדים). כדי לעודד סימטריה ולמנוע העדפה של צד אחד על פני הצד האחר, חשוב לתת לתינוק גירויים משני הצדדים. לדוגמה, לשים לו את הספרון/ משחק כל פעם מצד אחר, להרים אותו משני הצדדים לסירוגין, להחזיק אותו בידיים בשני הצדדים, לדבר אליו משני הצדדים לסירוגין ולהפנות את ראשו מדי פעם לצד האחר.

שימוש במנשא: בשבועות הראשונים ניתן להשתמש במנשא בד במנח של בטן אל בטן כדי לאפשר איסוף של התינוק במנח הרצוי ולתת לו גירוי תחושתי נוסף של תנועה במרחב יחד עם התנועתיות של ההורה. העברה למנשא אחר בגיל מאוחר יותר תיעשה לפי התוויות היצרן במשקל או הגיל המתוקן המתאימים. 

תקשורת 

התינוק מחפש קשר עם המבוגרים המטפלים בו. בחודשים שלאחר הלידה הוא מעוניין בעיקר בקשר עין עם ההורה, שמיעת קולו ומגע מוכר וקבוע. לכן בכל טיפול בתינוק מומלץ לשוחח עמו, לספר לו על הנעשה  ולשיר לו שירים. שמיעת קול ההורה מאפשרת לו להירגע, להכיר את רצף הפעולות הקבוע ולצפות לו. 

כאמור, בשלב זה אין צורך במשחקים וגירויים רבים. החזקה קרובה לפניו של ההורה, קול ומגע מפתחים ומחזקים את התקשורת של התינוק ומגבירים את התקשרותו להורים ואת התקשרותם אליו. חיוך חברתי (רצוני) מופיע בסביבות גיל חודש וחצי מתוקן בתגובה לגירוי כגון דיבור, מגע ונוכחות המטפל/ת. 

אכילה והאכלה

האכלה היא אחד האמצעים המקרבים והמחזקים בין הורה לילד והיא הכלי הראשון לתקשורת עם התינוק. חוויית האכלה חיובית להורה יוצרת חוויה חיובית אצל התינוק ולהפך. כדי שהחוויה תהיה חיובית יש להתייחס לאיכות האכילה ולא לכמות האוכל. התינוק מסמן לנו מתי הוא רעב או שבע ואם הוא מעוניין לאכול עוד או להפסיק. קריאת הסימנים והתייחסות אליהם מפתחות אצלו תחושת ביטחון ורגיעה.

איתור סימני רעב: 

סימנים מוקדמים: התינוק מסובב את הראש, פותח את הפה, מתנועע ("אני רעב, זמן להאכלה").
סימנים מתקדמים: התינוק מביא את ידיו לפה, זז הרבה ומתמתח ("אני מאוד רעב, הזדרזו להאכיל אותי").
סימנים מאוחרים: התינוק מאדים, מבצע תנועות מרובות ובוכה ("תרגיעו אותי ורק אז תאכילו אותי").

בסימני רעב מוקדמים ההאכלה כמובן נעימה יותר. יש להאכיל במנח גבוה של 45 מעלות, להציע את הבקבוק באופן מאוזן ולא להיות מוסחים בדברים אחרים בזמן ההאכלה. 

תינוק יונק: יש להיניק לפי דרישה. יש תינוקות שיונקים כמות קטנה בכל האכלה ולכן דורשים יותר האכלות. יש לוודא כי התינוק יונק לפחות שש פעמים ביממה. 

תינוק הניזון מבקבוק: יש להאכיל כל שעתיים עד ארבע שעות. אם נוצר פער חד-פעמי ביממה אין עם כך בעיה, אולם יש לשים לב כי התינוק משלים האכלות וניזון משישה בקבוקים לפחות ביממה. 

מעקב אחר ההתפתחות 

לאחר השחרור נדרש מעקב אחר התפתחותו ובריאותו של הפג. במכתב השחרור מהפגייה מקבלים הפניה למעקב במרפאות המיועדות לכך. במרפאות פוגשים רופא/ת ילדים, פיזיותרפיסט/ית, מרפאה בעיסוק ואנשי מקצוע נוספים בהתאם לצורך. למעקב הראשון מוזמנים בהתאם לשבוע הלידה של הפג, לרוב סביב גיל חודש מתוקן. ההגעה למעקב באופן רציף תורמת להורים מידע רב ולכן חיונית ביותר.