המעקב לאחר השתלת ריאה
ביקורים במכון ריאות – המרכז להשתלות ריאה
לאחר השחרור עליך להגיע לביקורים סדירים במכון ריאות (שממוקם בבניין אשפוז, מרפאות חוץ, אגף 9). ביקורים אלו מאפשרים לצוות ההשתלה לעקוב אחר בריאותך ולהתמודד עם תופעות מדאיגות. תדירותם תלויה במצב הבריאותי לאחר ההשתלה; בשלושת החודשים הראשונים הם מתקיימים כל שבוע-שבועיים ועם ההחלמה מספרם פוחת.
הנחיות לביקורים
- באחריותך לקבוע את התורים. בזמנים שבין התורים ניתן להסתייע במתאמת ההשתלות או במזכירת מכון ריאות.
- בהגעה למכון יש להירשם בדלפק הקבלה ולהודיע לצוות שבו על שינוי במספר הטלפון/ כתובת/ פרטי קשר אחרים.
- אם אין באפשרותך להגיע לתור שנקבע יש להתקשר לקבלה ולקבוע תור חדש.
- לכל תור עליך להביא תוצאות בדיקות דם אחרונות, כל התרופות/ רשימת התרופות (הצוות הרפואי עובר עליה איתך ומומלץ לעבור עליה גם לפני כדי לבדוק אם יש לחדש מרשם כלשהו), טופס 17 מתאים, ופנקס הרישום/ יומן שמתעד את המצב הבריאותי, שבו רשומים מועדי הבדיקות והתורים הבאים, ובנוסף טבלה שכוללת תאריך ומדידות יומיות של חום, לחץ דם ו-FEV1 (באמצעות הספירומטר האישי). מומלץ גם להביא רשימת שאלות שהתעוררו מאז התור האחרון (אפשר לשאול למשל על תוצאות בדיקות והליכים שעברת כגון ברונכוסקופיה).
- עליך לדווח על שינויים בבריאותך, כגון: עלייה או ירידה במשקל, חום, שיעול, ליחה (וצבעה), קוצר נשימה, עצירות ושלשולים, הקאות, קושי במתן שתן, דימום, כאבי ראש, קשיי שינה, שינויים במצב הרוח, ושינויי ראייה.
- לפני היציאה מהמכון חשוב לקבוע את התור הבא בדלפק הקבלה. הצוות הרפואי מעדכן במועד הנדרש וחשוב לרשום אותו ביומן.
- חשוב להגיע עם בן משפחה או תומך/ת.
יומן השתלה
בשחרור מהמחלקה ניתן יומן השתלה – חוברת לרישום ותיעוד המצב הבריאותי. עליך להביא אותו לכל התורים במרפאה ולרשום בו בעיקר את הפרטים הבאים:
- התאריך שבו המידע נרשם.
- הטיפול התרופתי, כולל מינון ושעות הנטילה. כל שינוי במינון צריך להיות מתועד.
- החום שנמדד (יש למדוד פעם ביום בשעה קבועה. אין לשתות או לאכול דבר במשך כ-20 דקות לפני המדידה. אם החום מעל 37.5 מעלות יש להתקשר אלינו. ייתכן שנבקש לחזור על המדידה בתוך שעתיים).
- רמת לחץ הדם. לחץ הדם עשוי להשתנות בשל תרופות או נוזלים. למטופלים עם יתר לחץ דם מומלץ להצטייד במכשיר למדידת לחץ דם (שרוול) כדי לבצע מדידות בבית.
- הערות: תסמינים, בעיות וכל נושא מטריד שיש להעלות בשיחה עם צוות ההשתלה בביקור במרפאה. כאן ניתן לתעד גם את הפעילות הגופנית.
בדיקות שגרתיות
לפניך רשימה של הבדיקות השגרתיות שצפויות להתבצע לאחר ההשתלה. אם מתפתחים סיבוכים, הרשימה מתעדכנת בהתאם.
בדיקות דם: עליך לעבור בדיקות דם לבחינת רמת התרופות נוגדות הדחייה בגופך. תחילה מבצעים אותן אחת לשבוע ובהמשך התדירות מתעדכנת לפי הצורך. חשוב לזכור: אין לקחת את מנת הבוקר של ציקלוספורין או פרוגרף לפני בדיקת הדם, ויש לבצע את הבדיקה 12-11 שעות לאחר נטילת המנה האחרונה של תרופות אלו. טווח הזמנים לבדיקות: עד שלושה חודשים – פעם בשבוע ולפי הצורך; שלושה עד שישה חודשים – כל שבועיים ולפי הצורך; חצי שנה עד שנתיים – כל חודש ולפי הצורך; למעלה משנתיים – כל שלושה חודשים אם המצב הרפואי יציב או לפי ההוראות.
בדיקת רופא/ה, צילום חזה ותפקודי ריאה: בכל ביקור רופא/ה המתבצע במכון ריאות נעשים בדיקת תפקודי ריאה וצילום חזה. ניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאה גם דרך קופת החולים אם חלפו יותר משלושה חודשים מההשתלה או בהתאם להנחיית רופאי צוות ההשתלה. טווח הזמנים לבדיקות: עד שלושה חודשים – פעם בשבוע; שלושה עד שישה חודשים – פעם בשבועיים; חצי שנה עד שנתיים – כל חודש; למעלה משנתיים – כל שלושה חודשים אם המצב הרפואי יציב או לפי ההוראות. בעת הצורך ובהתאם למצבך יוחלט על מועדים נוספים לבדיקות אלו.
בנוסף לשגרת הבדיקות הנ"ל, נעשות גם ברונכוסקופיה, סריקת CT חזה ובדיקת דם לזיהוי דחיית שתל הומורלית (שעליה ניתן הסבר בנפרד).
ברונכוסקופיה: בדיקה פולשנית שנעשית תחת שיקוף ומאפשרת להסתכל בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות וליטול מתאי הריאה דגימה (ביופסיה) כדי לזהות סימני זיהום או דחיית שתל (הדרך האמינה היחידה לאבחן דחייה). היא מתבצעת בעזרת החדרת ברונכוסקופ (מכשיר גמיש עם סיב אופטי שבקצהו מצלמת וידיאו) דרך האף, חלל הפה ומיתרי הקול עד לקנה הנשימה ולסימפונות, נעשית תחת טשטוש או הרדמה מלאה בהתאם למצב הרפואי וכוללת גם אלחוש של מיתרי הקול להפחתת שיעול.
במהלכה צופים הרופאים במסך על המבנה של דרכי הנשימה, הפרשות וצבע הרקמות, נוטלים דגימות מכמה אזורים על פני הריאה ושולחים אותן למעבדה כדי לבחון דחייה (שיכולה להתחיל בתאי הריאה עוד לפני שהמטופל/ת חש/ה בה). הם יכולים לאסוף גם דגימות נוזלים מהריאה כדי לבחון זיהום. בתום הבדיקה המטופלים מתעוררים מהטשטוש/ הרדמה, מועברים לחדר התאוששות ומשם משתחררים לביתם.
המועדים המקובלים לביצוע הבדיקה הם לאחר חודש, שלושה/ שישה/ תשעה חודשים ושנה. במידת הצורך נקבעים מועדים נוספים.
כיצד מתכוננים לבדיקה?
- צמים: לא אוכלים ולא שותים (כולל מים) מחצות הלילה שלפני הבדיקה.
- נוטלים את התרופה למניעת דחיית השתל ציקלוספורין או פרוגרף עם לגימת מים.
- נוטלים תרופות ללחץ דם עם מעט מים בשעה 6:00 בבוקר (ללא קשר לשעת הבדיקה).
- אם נוטלים תרופות לדילול דם, יש לבדוק עם מתאמת ההשתלות אם צריך להפסיקן לפני הבדיקה.
- מדווחים למתאמת ההשתלות על נטילת/ אי נטילת תרופות אחרות לפני הבדיקה.
- מגיעים לבדיקה עם בן משפחה או תומך/ת (אחרת לא ניתן לבצעה).
- אסור לנהוג אחרי הבדיקה בשל חומרי ההרדמה.
הנחיות לחולי סוכרת:
- מטופלים שנוטלים תרופות לסוכרת צריכים לדלג עליהן ולא להזריק אינסולין בבוקר הבדיקה.
- יש למדוד את רמת הסוכר לפני היציאה מהבית (בעת הצורך אנו עושים זאת במכון ריאות).
- מומלץ להביא חטיף ולאכול אותו מיד לאחר הבדיקה כדי למנוע ירידת סוכר.
קראו עוד על בדיקות ברונכוסקופיה
CT חזה: הדמיה שמספקת תמונות מפורטות ומדויקות של איברי בית החזה – ובהם הריאות, הלב, עצמות השלד, השרירים וכלי הדם – מזוויות שונות כדי לבדוק אם התפתחו דחיית שתל או זיהום. היא מבוססת על תצלומי רנטגן רבים שעוברים עיבוד בסורק ממוחשב ומוצגים בחתכים. ניתן לעיין בכל חתך בנפרד או בהדמיה תלת-ממדית. המידע שמתקבל מפורט הרבה יותר מזה שמתקבל מצילום חזה רגיל. לעתים צריך להזריק חומר ניגוד לווריד כדי לקבל תצלומים ברורים יותר של כלי הדם והאיברים האחרים.
במהלך הבדיקה שוכבים על שולחן צר שמחליק לתוך מכשיר ה-CT. אסור לזוז כיוון שכל תזוזה גורמת לטשטוש הצילום. לעתים מבקשים מהמטופל/ת לעצור את הנשימה לזמן קצר ולעתים משתמשים בכריות או רצועות שמסייעות לייצב את הגוף ומונעות תזוזה. טכנאי הבדיקה נמצא בחדר סמוך אך יכול לשמוע את המטופלים ולדבר עמם באינטרקום.
מועדי הבדיקה הם לאחר שלושה/ שישה/ תשעה חודשים, שנה ובסוף כל שנה נוספת מההשתלה. במידת הצורך נקבעים מועדים נוספים.
בדיקות תקופתיות
בשל הסיבוכים ותופעות הלוואי של התרופות מושתלים צריכים לדאוג לבריאות הגוף כולו, ולא רק לריאה החדשה, ולבצע בדיקות תקופתיות אחת לשנה. בהן:
- בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, למשל בדיקות סקר לסרטן המעי הגס (בדיקות צואה עם סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה).
- בדיקת צפיפות עצם למעקב אחר התפתחות אוסטאופורוזיס.
- בדיקת רופא/ת עיניים. נדרשת כיוון שהתרופה פרדניזון עשויה להעלות את הסיכון לירוד (קטרקט). אם כבר התפתחו שינויים כלשהם בראייה יש לדווח עליהם לרופא/ת המשפחה ולקבוע תור לרופא/ת העיניים או לאופטומטריסט/ית.
- נשים צריכות לעבור גם בדיקות שד, ממוגרפיה מגיל 50 (ולעתים לפני כן) ובדיקות גינקולוגיות (כגון פאפ).
- גברים צריכים לבצע גם בדיקת דם ובדיקה גופנית לגילוי סרטן האשכים. מעל גיל 40 עליהם לשאול את רופא/ת המשפחה גם על בדיקות לגילוי סרטן הערמונית, כולל בדיקה גופנית ובדיקת דם ל-PSA (חלבון שמיוצר בתאי הערמונית, אשר רמה גבוהה שלו עשויה להעיד על גידול).
הפניות לבדיקות השונות ולמומחים לטיפול בבעיות שגרתיות (כגון כאבים) צריכות להינתן על ידי רופא/ת המשפחה. אנו עובדים בשיתוף עם רופאי המשפחה ורופאים נוספים בקהילה וזמינים להשיב על כל שאלה. הפניות למומחים לטיפול בבעיות מורכבות, שהדרך הטובה ביותר לטפל בהן היא בבית חולים שמבצע השתלות, צריכות להינתן על ידי צוות תוכנית השתלות ריאה. אנו תמיד שמחים לדבר עם מומחים ולהחליט יחדיו על דרך הטיפול הטובה ביותר.
אשפוז יום במכון למחלות ריאה
באשפוז יום במכון למחלות ריאה נעשים טיפולים, בדיקות והליכים רפואיים למושתלים המגיעים מהבית.
חיסונים
עליך להיות בקשר עם רופא המשפחה גם לגבי חיסונים: חיסון שפעת, פנאומווקס, טטנוס, הפטיטיס B ונגיף הפפילומה האנושי (HPV). בנוסף יש להגיע לייעוץ במרפאה למחלות זיהומיות כשלושה חודשים לאחר ההשתלה כדי לקבל הנחיות לגבי החיסונים:
שפעת: התרופות לדיכוי מערכת החיסון ומניעת דחיית השתל גורמות לרגישות יתר לנגיפי השפעת הנפוצים. לכן לאחר ההשתלה, בכל שנה בסתיו, אנו ממליצים למושתלים ולבני משפחתם להתחסן נגד שפעת. מרפאת ההשתלות אינה מספקת חיסוני שפעת ויש להסדיר זאת אצל רופא/ת המשפחה. אם עברת את ההשתלה זה עתה והגיע מועד החיסון, חשוב לדבר תחילה עם צוות ההשתלה. אם יש לך אלרגיה לביצים אסור לך לקבל את החיסון שכן הוא מכיל רכיב חלבון שדומה מאוד לחלבון ביצה.
פנאומווקס: אנו מעודדים מושתלי ריאה לקבל תרכיב פנאומווקס להגנה מפני דלקת ריאות. לפי ההנחיות הנוכחיות יש לקבלו פעם אחת לפני ההשתלה ולאחר מכן אחת לשלוש עד חמש שנים. ניתן להסדיר זאת אצל רופא/ת המשפחה.
טטנוס: חיסון טטנוס ניתן אחת לעשר שנים ויש להסדיר זאת אצל רופא/ת המשפחה.
הפטיטיס B: החיסון לנגיף הפטיטיס B הוא סדרה של שלוש זריקות שניתנות במהלך חצי שנה (אפשרי על ידי רופא/ת המשפחה). עם הכניסה לרשימת ההמתנה להשתלה נגיד לך מתי להתחיל לקבל אותן. אם לא השלמת את שלוש הזריקות לפני ההשתלה, יהיה עליך להתחיל לקבלן מחדש אחרי ההשתלה. עליך להמתין חצי שנה לפני חידושן.
נגיף הפפילומה האנושי (HPV): החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) יכול להפחית את הסיכון לסרטן צוואר הרחם ומומלץ לנשים צעירות עד גיל 26.
* חשוב לציין כי מושתלים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת על ידי תרופות לא יכולים לקבל חיסונים שמכילים נגיף חי (כגון חיסון נגד אבעבועות רוח) כיוון שהם עלולים להידבק בו. עליהם לבדוק את הסוגיה עם רופא המשפחה ועם צוות ההשתלות לפני קבלת כל חיסון (גם כזה שניתן לפני נסיעה לחו"ל).
תוכנית שיקום
לאחר שחרורך עליך לחזור לבית החולים לפעילות גופנית בחדר הפיזיותרפיה שלנו שלוש פעמים בשבוע עד כשלושה חודשים לאחר ההשתלה. אשפוז ממושך יותר יצריך אימון ממושך יותר. צוות הפיזיותרפיסטים ייתן לך גם תרגילים לבית. פעילות גופנית חיונית לחיזוק הכוח והסיבולת שלך, ועליך להתייחס אליה כאל מחויבות לכל החיים למען הבריאות והתפקוד האופטימלי של ריאותיך.
טיפולי שיניים
היגיינת הפה היא חלק חשוב מאוד מהשמירה על בריאותך. כדי לשמור על שיניים חזקות ובריאות עליך לאכול בריא, להקפיד לצחצח שיניים לפחות פעמיים ביום ולהשתמש בחוט דנטלי לפחות פעם ביום. בנוסף יש להשתמש במברשת שיניים עם זיפים רכים ולבדוק את חלל הפה כדי לגלות פצעים, דימום או נפיחות בחניכיים. אם התגלו כאלו, עליך ליידע את רופא השיניים או רופא המשפחה.
עליך לבקר אצל רופא השיניים פעמיים בשנה לצורך בדיקה וניקוי. יש לדווח לו על ההשתלה ועל דיכוי מערכת החיסון. זאת בין השאר מכיוון שהליכים דנטליים מסוימים מחייבים נטילת אנטיביוטיקה, ויש תרופות אנטיביוטיות מסוימות (כמו אריתרומיצין) שאסור לך לקחת מפני שהן משבשות את פעולתן של ציקלוספורין או טקרולימוס. ההחלטה לתת אנטיביוטיקה נתונה לרופא/ת השיניים ובאפשרותו/ה ליצור קשר עם מרפאת השתלות ריאה כדי לקבל מידע רלוונטי.
אולי יעניין אותך גם?
