הדרכה למטופלים צעירים בשחרור ממחלקת המטואונקולוגיה
עם סיום הטיפולים האונקולוגיים והשחרור ממחלקת המטואונקולוגיה, מומלץ לנהוג לפי ההנחיות הבאות:
פעילות גופנית: פעילות גופנית היא כלי יעיל ביותר להתמודדות עם מחלת הסרטן ותקופת ההחלמה. היא צריכה להיות סדירה (שלוש-ארבע פעמים בשבוע. רצוי להתחיל באימונים של 15-10 דקות ולהעלות בהדרגה עד ל-60 דקות) ולכלול מנוחה מספקת. כך ניתן לשפר את רמת האנרגיה ואת התפקוד הכללי, לשחרר מתחים, להפחית עייפות, להגביר תיאבון ולשפר הערכה עצמית. פעילות מומלצת היא כזאת המשלבת קבוצות שרירים גדולות בגוף, כגון אירובי, הליכה ואימוני כוח (למשל הרמת משקולות) לפי היכולת. לאחר הניתוח להסרת הגידול הסרטני ובתקופת הטיפולים האונקולוגיים יש להקשיב לגוף ולא להגיע לקצה גבול היכולת.
תזונה: אם אתם אוכלים את רוב המזונות, משקלכם לא השתנה ואינכם בתת-תזונה, יש להמשיך לאכול כרגיל. המזונות הרצויים הם בעלי ערך תזונתי גבוה, המספקים לגוף אנרגיה ומסייעים לריפוי והחלמה. למשל, פחמימות (כגון אורז ותפוח אדמה), חלבונים (כגון בשר ועוף), קטניות ושומנים (כגון שמן זית, טחינה, אבוקדו ואגוזים). מומלץ לשלב פירות וירקות בהתאמה לספירת הנויטרופילים (תאים של מערכת החיסון) ולהקפיד על שתייה מרובה (לפחות ליטר ביום).
הימנעות מעישון: מומלץ להימנע מעישון, לרבות קנאביס (ניתן לצרוך אותו בדרכים אחרות כמו שמן או אידוי), שכן הוא עשוי להחמיר את תופעות הלוואי של הטיפולים ומעלה את הסיכון למחלות נוספות ובהן סרטן.
שיער:
- אם מעוניינים לצבוע את השיער עם צמיחתו, מומלץ להשתמש בגוונים וצבעים מחומרים טבעיים בלבד.
- תכשירי שיער צריכים להיות על בסיס צמחי ולהכיל סרפד, הדס, רוזמרין ודפנה המסייעים בחיזוק השורשים.
- מומלץ להשתמש בציפיות כותנה או פשתן לכריות. סיבים סינתטיים, ניילון או פוליאסטר עלולים לגרום לגירוי הקרקפת.
- אין להשתמש במייבש שיער בחום גבוה שכן הוא יכול לגרום לייבוש יתר של השיער ולשבירתו.
- תזונה לקויה וצריכת אלכוהול משפיעים לרעה על השיער ויש להימנע מהם.
- מדי פעם מומלץ לעסות את הקרקפת בעדינות וכך לסייע בחידוש זרימת הדם לזקיקי השיער.
- יש להימנע מסלסול, החלקה, קליעת שיער לצמות ושימוש בגומיות הדוקות.
מיניות:
- ניתן לקיים יחסי מין כל עוד רמת הטסיות מעל 30 K/microL והנויטרופילים מעל 0.5 K/microL. לא מומלץ לקיים יחסי מין אנאליים כשרמת הנויטרופילים מתחת ל-1.0 K/microL.
- אם ניתן טיפול כימי לקראת סוף האשפוז, מומלץ להימנע מיחסי מין (אנאליים ואוראליים) ב-72 השעות שלאחריו או לקיים יחסי מין עם קונדום.
חיסונים נדרשים:
- חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) למחלימים עד גיל 45 (מספק את ההגנה הטובה ביותר כשניתן בין גיל 9 ל-26).
- חיסון שנתי לשפעת.
- מטופלים אחרי השתלת מח עצם אלוגנאית (מתורם) צריכים לקבל תוכנית חיסונים ספציפית.
- חיסונים לילדים של חולים: ניתן לחסן ילדי חולים בכל חיסוני השגרה ונגד שפעת (מגיל חצי שנה) וחשוב שהחיסונים יינתנו במועד. זאת למעט חיסון חי מוחלש נגד פוליו שניתן בגיל שישה חודשים ושנה וחצי. אם ניתן לילד/ה חיסון שכזה יש להימנע ממגע הדוק עם הפרשותיו/ה (רוק וצואה) במשך שישה שבועות ולהקפיד לשטוף ידיים ביסודיות.
שיקום: לאחר הטיפולים יכולות להופיע תופעות לוואי ארוכות טווח. לפיכך חשוב להיות בתוכנית שיקומית שכוללת הערכות תקופתיות ובדיקות סקר, בהתאם למחלה, הטיפולים שניתנו, גיל ומחלות רקע. אם סובלים מכאבים ופגיעה מתמשכת בתפקוד ניתן לפנות למרפאת מחלימים. בנוסף נדרשים: מעקב תקופתי אצל המטולוג ורופא משפחה ובדיקה וניקוי דנטליים אחת לחצי שנה. בכל שאלה נוספת בנושא ניתן לפנות למרפאת הצעירים.
