הדרכה למטופלים עם חסם עצבי

טיפול יעיל בכאב מפחית סבל, חרדה ודחק (סטרס) ותורם להתניידות, לנשימה ולביצוע טוב יותר של תרגילי פיזיותרפיה, מה שמפחית סיבוכים לאחר ניתוחים ומוביל להחלמה מהירה יותר. אחד הטיפולים המקובלים למניעת כאב לאחר ניתוח הוא חסם עצבי.

מהו חסם עצבי?

חסם עצבי הוא הזרקת חומר מאלחש קרוב לעצב או קבוצת עצבים שמאכלסים אזור מטרה (למשל כזה שנותח) כדי למנוע בו כאבים.

ישנן כמה דרכים לעשות זאת (רופא מנתח/ מרדים בוחר את הדרך המתאימה ביותר לכל מטופל/ת):

1. הזרקה חד-פעמית של החומר המאלחש על ידי רופא מרדים. ההשפעה נמשכת 24-12 שעות.

2. חסם המשכי: השארת צינורית דקיקה באזור החסם עד עשרה ימים. דרכה רופא יכול להמשיך להזריק את החומר המאלחש (שלוש פעמים ביום). החומר יכול להיות מועבר דרכה גם באמצעות מכשיר ייעודי, בקצב שנקבע מראש.

צוות שירות הכאב החריף בודק את החסם ומעריך את מידת הכאב. הצוות הסיעודי במחלקה עוקב אחר מקום כניסת הצינורית, לחץ דם, דופק, חום, מצב הנשימה ואיזון הכאב. הצוותים נמצאים לשירות המטופלים ושמחים לענות על כל שאלה.

מהם היתרונות והחסרונות של החסם העצבי?

יתרונות:

• שליטה טובה יותר בכאב.  
• ירידה בצריכת משככי כאבים ובתופעות הלוואי שנגרמות מהם.
• חומר האלחוש משפר את אספקת הדם לאזורים מרוחקים וכך תורם לריפוי והחלמה.  

חסרונות:

כמו בכל הליך רפואי קיים סיכון לתופעות לוואי וסיבוכים. למשל, דימום, זיהום, נימול וירידה זמנית בתחושה באזור החסם (כמה שבועות), ותחושות כגון דקירות וכבדות. מינון יתר של החומר המאלחש ונזק עצבי בלתי הפיך באזור שאליו הוזרק הם סיבוכים נדירים ביותר.

כיצד מתנהלים לאחר התקנת החסם?

• מגנים על האזור מפני חבלה.
• אם הוא נמצא בגפיים התחתונות, יורדים מהמיטה בהשגחת הצוות בלבד.
• מדווחים לצוות על כאבים. ניתן לקבל משככים דרך הווריד או הפה בנוסף לחסם.
• מדווחים לצוות על כאבי ראש, צלצולים באוזניים, טעם מר/ מתכתי בפה, נימול סביב הפה, הלשון והשפתיים (תופעות שעשויות להעיד על מינון יתר של החומר המאלחש).
• מנתח קובע את מועד הוצאת צינורית החסם ההמשכי ורופא המחלקה מוציא אותה במשיכה פשוטה. לאחר מכן ממשיכים טיפול במשככי כאבים דרך הפה לפי הצורך.