דלקת עור אטופית/ אסתמה של העור

שם באנגלית: Atopic Dermatitis

מאת: פרופ' ננסי אגמון-לוין

דלקת עור אטופית (המכונה גם אטופיק דרמטיטיס ואסתמה של העור) היא אחת המחלות האלרגיות (אטופיות) הנפוצות ביותר, וכמו שאר המחלות הללו, שכיחותה נמצאת בעלייה בשנים האחרונות. היא נפוצה מאוד בקרב ילדים (כ-20% מהם עד גיל 5), אך יכולה להתפתח בכל גיל ומאובחנת ב-1%-3% מהמבוגרים.

מחלה זו ידועה כצעד הראשון ב"מצעד האטופי" (התפתחות כמה מחלות אלרגיות אחת אחרי השנייה). אחריו עשויים להגיע הצעדים הבאים: אלרגיה למזון, נזלת אלרגית  ואסתמה  אלרגית.

בדומה למחלות אלרגיות אחרות, דלקת עור אטופית יכולה לחלוף מעצמה (מהלך שכיח בילדים קטנים) או להימשך שנים רבות ואף להופיע מחדש בגיל המבוגר.

מהם התסמינים?

דלקת עור אטופית עשויה להופיע בכל אזור על פני הגוף, אך לרוב יש לה פיזור עורי אופייני לכל גיל. לדוגמה, הפיזור האופייני לילדים בגיל גן-בית ספר כולל את הפנים והצוואר ואת קפלי המרפקים והברכיים. התסמינים כוללים פצעים (נגעים), אדמומיות, יובש, גרד בלתי פוסק, ולבסוף שינוי ועיבוי של העור הנגוע. חדירת אלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה, כגון קרדית אבק הבית) לעור או זיהום (למשל לאחר פציעה) מאיצים ומחמירים את התסמינים. למחלה עשויות להתלוות גם בעיות כמו הפרעות שינה ופגיעה בריכוז ובתפקוד בלימודים ובעבודה.
 

מהם גורמי הסיכון האפשריים?

גנטיקה: אצל חולים רבים בדלקת עור אטופית קיימת הפרעה מבנית-גנטית בשכבת העור העליונה. לדוגמה, בפילגרין, החלבון העיקרי שבונה את השכבה העליונה, מעניק לה את קשיונה ושומר על לחותה. חסר בגן שמקודד (מתורגם) לפילגרין או פגם תפקודי בו גורמים לפגיעה באחידות העור ובלחותו. דבר זה מפחית את ההגנה העורית מפני הפרשת רעלנים של חיידקים ומפני חדירת אלרגנים וגורם לירידה בתכולת המים בעור וברמת החומציות (PH) שלו. בנוסף, חסר בליפידים (חומרים שומניים) מגביר את היובש בעור ואת נטייתו להיסדק.

תפקוד לקוי של מערכת החיסון: הסיבה העיקרית לדלקת עור אטופית היא תגובת יתר של תאי מערכת החיסון נגד האלרגנים והמזהמים שחודרים לעור. תקלה זו גורמת לגיוס תאי דלקת לעור והפרשה מוגברת של חומרים כגון ציטוקינים (חלבונים מעודדי דלקת). כך נוצר תהליך דלקתי כרוני שגורם לגרד, אדמומיות, פצעים ויובש ולבסוף לשינוי במבנה העור ובמראה שלו.

הסיבה לנטייה זו אינה ברורה דיה. כפי הנראה מדובר בשילוב של חשיפה לאלרגנים ולמזהמים, רקע גנטי, ופגיעה בתפקוד מערכת החיסון שנובעת מסביבת גידול סטרילית מדי. מערכת החיסון עוברת תהליך הבשלה (מהלידה והלאה) כתלות בסביבה. אחד ההסברים לעלייה בתחלואה האלרגית, ובה דלקת עור אטופית, בעשורים האחרונים הוא "תורת ההיגיינה". לפיה, כאשר מערכת החיסון לא נחשפת למגוון מיקרואורגניזמים וזיהומים בתחילת החיים, היא נוטה לייצר תגובות עודפות ומוגזמות בעת החשיפה לאלרגנים ולמזהמים בהמשך החיים.

הרכב המיקרוביום על העור וגיוונו: בעשור האחרון התגלתה חשיבותו של המיקרוביום (מגוון המיקרואורגניזמים שחיים בגופנו) בוויסות תחלואה. הרכבו על העור משתנה בין אזורי הגוף וחוזקו נמדד ברמת הגיוון שלו – הרכב מגוון מגן מפני חדירת חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות). לכל אדם יש הרכב ייחודי שמושפע מגורמים כגון דרך הלידה (נרתיקית או ניתוח קיסרי), נטייה גנטית, גיל, אורח חיים, רמת היגיינה ותרופות.

מחקרים מראים כי השכיחות של סטפילוקוקוס זהוב – החיידק הפתוגני העיקרי בעור – גבוהה במיוחד אצל חולי דלקת עור אטופית ומתלווה לה ירידה באוכלוסיית החיידקים הקומנסליים ("הטובים", שתורמים למאבק בחיידקים הפתוגניים), מה שגורם לשגשוג והתפשטות של תאי דלקת בעור.   

כיצד מאבחנים דלקת עור אטופית?

אבחון המחלה הוא קליני בעיקרו ומבוסס על זיהויה כמחלה כרונית-חוזרת ועל מראה הנגעים (רבדים של יובש, אודם), פיזור אופייני שלהם על פני הגוף, גרד טורדני ושינויים כרוניים בעור הנגוע (עיבויו).

לעתים הרופאים מבקשים להשלים בדיקות דם למחלות אטופיות (כגון ספירת דם ורמת נוגדני IgE, שתפקידם לתווך תגובות אלרגיות) ובדיקות לבירור רגישויות אלרגיות (תבחיני עור לאלרגיה). כאמור, אצל חלק מהחולים המחלה מוחמרת על רקע רגישות לאלרגנים שונים.   

כיצד מטפלים בדלקת עור אטופית?

דרגת דלקת עור אטופית נעה בין מחלה קלה מאוד (יובש וגרד מינימליים), אשר כמעט לא מצריכה טיפול, לבין מחלה קשה, שכוללת מעורבות נרחבת של העור, גרד ניכר, ופגיעה משמעותית באיכות החיים.  

מטרת הטיפול היא ראשית להפחית את הגרד – אשר גם גורם לסבל וגם מעורר ומחמיר את הדלקת – ואת היובש. מטופלים רבים צריכים לקבל גם טיפול להפחתת הדלקת בעור מדי יום בעת התלקחות המחלה, וחלקם צריכים גם טיפול משמר בתקופות שבהן היא בהפוגה (כמה פעמים בשבוע במשך חודשים).  

בשנים האחרונות פותחו כ-70 תכשירים חדשים לטיפול במחלה, חלקם מאושרים לשימוש וחלקם בהליכי מחקר. לכן, רוב המטופלים, גם כאלו עם מחלה קשה, יכולים להשיג כיום הפוגה יציבה, עור תקין ואיכות חיים טובה.

אצל ילדים המחלה לרוב חולפת מעצמה (לעתים לאחר כמה שנים), אך אצל מבוגרים סיכוי ההחלמה נמוך יותר ולכן רובם צריכים טיפול קבוע. רופא/ה מומחה/ית יכול/ה לקבוע לכל מטופל/ת תוכנית טיפול מותאמת אישית, בהתאם לחומרת המחלה. תוכנית טיפול שכזאת יכולה לכלול אחת או יותר מהאפשרויות הבאות (ונוספות):    

• היגיינת עור ושמירה על לחותו: שימוש בסבון לחות מוצק או נוזלי, שמני אמבט (מסייעים לריווי מים של העור היבש ומפחיתים גרד) וקרם לחות טיפולי (שמפחית יובש וגרד ומסייע לשחזור שכבת ההגנה של העור). הרחצה עצמה מסייעת לניקוי העור מאלרגנים וחומרים מגרים ומרגיעה. אחריה מומלץ לתת לעור להתייבש בעדינות ולא לשפשף אותו ומיד לאחר מכן למרוח קרם לחות. בנוסף מומלץ ללבוש בגדים מאווררים מכותנה.
• משחות המכילות סטרואידים: מדכאות את התאים שמשתתפים בתהליך הדלקתי, אך בשימוש ממושך/ חוזר יכולות לגרום לשינויים בלתי הפיכים בעור (כגון הידקקותו).
• משחות המכילות רכיבים נוגדי דלקת שאינן סטרואידיות (מדכאות את פעילות היתר של תאי מערכת החיסון).  
• תרופות אנטי-היסטמיניות שמפחיתות גרד.
• תרופות לדיכוי מערכת החיסון, כגון מתוטרקסט או ציקלוספורין (המיועדות לחולים בדלקת עור אטופית בינונית-קשה): מווסתות את הפעילות המוגברת של תאי מערכת החיסון וכך מפחיתות או מעלימות את תסמיני המחלה. 
• דופיקסנט/ דופילומאב: טיפול ביולוגי חדשני שניתן בזריקה תת-עורית, מכוון מטרה נגד הגורמים שמגבירים את הדלקת כגון ציטוקינים מסוג IL4  ו-IL-13. יעילותו הוכחה כטיפול בדלקת עור אטופית בינונית וקשה, במחקרים וגם בניסיון שהצטבר בארץ.
• מעכבי JAK – טיפול ביולוגי נגד החלבון JAK שמעודד היווצרות דלקת, בעיקר אטופית.   
• פוטותרפיה: טיפול באמצעות קרינת אור אולטרה סגולה (UV), שעשוי לתרום לשינויים במערכת החיסון של העור, להמית גורמים פתוגניים ולהפחית גרד ודלקתיות.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בשיבא  אנו מטפלים במגוון מחלות אלרגיות וכאלו שנגרמות מתפקוד לקוי של מערכת החיסון, ובהן דלקת עור אטופית, ומתאימים לכל מטופל/ת (מבוגרים וילדים) פרוטוקול טיפול ייחודי, בהתאם לחומרת המחלה.

חזרה למחלות אלרגיות