דיסקציה (בתירה) צווארית

מאת: ד"ר גלית אביאור

שם בעברית: דיסקציה (בתירה) צווארית
שם באנגלית: Neck Dissection

מהי דיסקציה (בתירה) צווארית ומתי היא נדרשת?

פעמים רבות גידולי ראש צוואר שולחים גרורות ומתפשטים לבלוטות הלימפה (חלק ממערכת החיסון) הרבות שבצוואר ודרכן. במקרים כאלו נהוג לבצע דיסקציה צווארית – כריתת בלוטות הלימפה יחד עם הרקמה השומנית שסביבן. ההחלטה על תחנות הצוואר שיהיו מעורבות בפעולה תלויה בסוג הגידול ומידת התפשטותו. כריתת הבלוטות מקשה על הגידול להתפשט לשאר הגוף ויכולה לסייע בטיפול במחלה.  

פעמים רבות הפעולה מתלווה לכריתת בלוטת התריס (תירואיד) בשל גידול סרטני שהתגלה בה. 

כיצד היא מתבצעת?

דיסקציה צווארית לרוב נעשית דרך חתך רוחבי בצוואר בתוך אחד מקפלי העור כדי להסוות את הצלקת שתיווצר. גודל החתך תלוי במספר התחנות שרוצים לכרות והיקפן. בניתוח כריתה של בלוטת התריס מקובל לכרות בלוטות לימפה מאזור הצוואר המרכזי; שש בלוטות אלו נמצאות במיטת הבלוטה ואינן מצריכות להגדיל את החתך הניתוחי. 

בסיום הניתוח משאירים נקז אחד או יותר בצוואר במשך כמה ימים לטובת ריקון הנוזלים שמצטברים בו, תופרים את העור וחובשים. 

כיצד להיערך לניתוח?

לאחר ההחלטה על הניתוח צריכים לבצע בדיקות דם, אק"ג ולעתים צילום חזה (לפי הרשום בדף הבדיקות שמקבלים) ובמידת הצורך לעבור הערכה על ידי מרדימ/ה.

מה משך האשפוז?

לרוב יום עד שלושה ימים (תלוי בהיקף הניתוח ובצורכי המטופל/ת). 

איך מרגישים לאחר מכן?

יום-יומיים לאחר הניתוח רוב המטופלים מתניידים, אוכלים וחוזרים לשגרה. ייתכנו כאבים קלים ונפיחות באזור הניתוח, כתלות בסוג ההליך (דיסקציה צווארית בלבד או דיסקציה עם כריתת בלוטת התריס), אך ניתן לטפל בהם במשככים. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

ברוב ניתוחי הדיסקציה שנעשים כיום נכרתות רק בלוטות הלימפה. בעבר הם נעשו בעיקר בגישה רדיקלית שבה יחד עם בלוטות הלימפה נכרתו גם רקמות ואיברים סמוכים כמו שרירים, ורידים ועצבים. כיום מנתחים בגישה זאת רק אם הגידול מפושט. 

חלקים בצוואר שעשויים להיות מעורבים בגידול ולכן צריכים להיכרת יחד עם בלוטות הלימפה הם למשל: השריר מרכין הראש (סטרנוקלידומאסטואיד), הגדול והעיקרי בצוואר, עצב הלוואי (שאחראי על הנעת כמה משרירי הצוואר והכתפיים), הווריד הג'וגולרי (שמנקז דם מהמוח ומהחלק השטחי של הפנים והצוואר ומעבירו ללב), ובלוטת הרוק התת-לסתית. לרוב כריתתם לא מובילה לסיבוכים למעט הגבלה מסוימת בתנועות הצוואר, הכתפיים והזרועות. 

כאשר הדיסקציה מתבצעת בשני צדי הצוואר קיים סיכון לבצקת שתחסום את דרכי הנשימה וללחץ תוך-גולגולתי. סיכונים נוספים הם פגיעה בעצבי הצוואר המרכזיים שגורמת לשיתוקם וקרע בעורק הראשי של הצוואר. 

דיסקציה צווארית מרכזית מעלה מעט את הסיכון לסיבוכים האופייניים לכריתת בלוטת תריס מלאה: שיתוק העצב שמניע את מיתרי הקול ופגיעה בבלוטות הפרתירואיד (יותרת בלוטת התריס) שאחראיות על רמת הסידן בגוף. 

דיסקציה צווארית לטרלית מעלה את הסיכון לפגיעה בעצב המניע את הכתף ובעצב המניע את זווית הפה.

הנחיות התנהגות לאחר הניתוח

• לעתים נדרשים טיפולי פיזיותרפיה ותרגול יומי לשיפור טווח התנועה של הצוואר, הכתפיים והזרועות אם נפגעו. 
• חשוב לשמור על ניקיון פצע הניתוח ולשטוף אותו במים וסבון מדי יום עד להחלמתו.
• ביקורת לאחר הניתוח מתואמת לכל מטופל/ת לפי צרכיו/ה. 

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות.
• אודם או כאבים חריגים באזור הניתוח (שלא חולפים עם משככים).
• הפרשה עכורה או מוגלתית מפצע הניתוח.

למה לבצע את הניתוח בשיבא?

מרפאת בלוטת התריס (תירואיד) ובלוטת יותרת התריס (פרתירואיד) נמצאת בחזית העשייה ומשלבת את קדמת המדע בכל הנוגע לאבחון וטיפול בבעיות בבלוטת התריס ובלוטת יותרת התריס ובפעולות כגון כריתת בלוטות לימפה מאזור הצוואר. לצורך כך פועל בה צוות רב-תחומי ונעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. 

אנו מבינים את הלחץ הכרוך בהתמודדות עם מחלה וניתוח ולפיכך שמים את המטופל/ת במרכז ומלווים אותו/ה ואת המשפחה מרגע הקליטה בבית החולים ועד לסיום הטיפול.