BRCA – שאלות ותשובות

מהם הגניםBRCA2  ו- BRCA1ומה גורמת המוטציה בהם?

החלבונים שהם תוצרי שני הגנים האלו מעורבים בשמירה ובבקרה על צמיחת תאים, חלוקת תאים ותיקון נזקים נרכשים בחומר התורשתי DNA. מוטציות מורשות בגנים  BRCA1ו- BRCA2גורמות לפעילות מופחתת של החלבונים הללו וכתוצאה מכך לכשלים בתיקון פגמי ה-DNA (מוטציות). מצב זה גורם לעלייה בסיכון לפתח סרטן שד וסרטן שחלה.

מי צריך להיבדק למוטציה בגן BRCA?

ההחלטה על ביצוע בדיקת הסקר לאיתור המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 נעשית לאחר שיחה עם יועץ גנטי שאליו מופנים על ידי הרופא המטפל על סמך קריטריונים מסוימים בסיפור האישי והמשפחתי. בסופו של דבר, ההחלטה לעבור בדיקה גנטית היא אישית, לאחר שנשקלו הסיכונים והיתרונות האפשריים.

כמו כן, הבדיקה מומלצת לאוכלוסייה ממוצא אשכנזי. זאת משום שאצל אחד מ-40 אשכנזים קיים שינוי גנטי (מוטציה) באחד משני הגנים BRCA1/BRCA2. לנשים ממוצא אשכנזי הבדיקה כלולה בסל הבריאות משנת 2020, ללא כל קשר לתחלואה אישית או משפחתית.

באיזה גיל מומלץ לבדוק נשאות לגנים  BRCA1ו-BRCA2?

ההמלצה של מרבית האיגודים המקצועיים היא לבדוק נשאות בנשים עם סיפור משפחתי או אישי מחשיד מגיל 25. זהו גם הגיל שבו מומלץ להתחיל אצל נשים מעקב תקופתי לגילוי מוקדם של נגעים בשד, באמצעות בדיקה ידנית של כירורג שד ובדיקות הדמיה. מעקב גינקולוגי מומלץ להתחיל בגיל 35-30, שכן הסיכון להופעת גידולי שחלה בגיל מוקדם יותר הוא נמוך מאוד, גם בנשאיות המוטציה.

האם גם גברים יכולים להיות נשאים?

גבר יכול להוריש את המוטציה לילדיו באותם שיעורי הסתברות שבהם אישה יכולה להוריש אותה. לכן, בהערכת הסיכון לפתח סרטן שד ושחלה, הסיפור המשפחתי של מקרי סרטן מצד האב זהה בחשיבותו לסיפור המשפחתי מצד האם.

גם בגברים נשאות של BRCA עלולה להוביל להתפתחות סרטן בסיכון מוגבר. גברים נשאים של מוטציה בגן BRCA1 נמצאים בסיכון מוגבר של פי-3.5 לפתח סרטן ערמונית מאשר באוכלוסייה הכללית. גברים נשאים של מוטציה בגן BRCA2 נמצאים בסיכון מוגבר של עד פי-8.6 לפתח סרטן ערמונית מאשר באוכלוסייה הכללית, סרטן זה גם עלול להיות אלים יותר.

נשאיBRCA2  גם נמצאים בסיכון יתר, של עד 8%, לפתח סרטן שד, בהשוואה לסיכון של 0.1% אוכלוסייה הכללית. כמו כן, קיים סיכון גבוה יותר לפתח סרטן לבלב, סרטן דרכי מרה וסרטן קיבה, בעיקר לנשאים של מוטציות בגן BRCA2. השיעור המדויק של הסיכון לפתח סוגי סרטן נוספים אלה אינו ידוע ותלוי בסיפור המשפחתי הייחודי.

לאור סיכונים אלה, מומלץ לגברים נשאים להיבדק בשיבא במרפאה המיוחדת לסקר גברים נשאי BRCA. המעקב במרפאה כולל בדיקת אורולוג, כירורגית שד, ייעוץ גנטי ובדיקות נוספות לפי הצורך.

אפשר לוותר על הבדיקה הגנטית?

ניתן להעריך את הסיכון לסרטן גם ללא בדיקה גנטית, על ידי הסתכלות על ההיסטוריה המשפחתית. לעיתים, הבדיקות הגנטיות ממילא אינן משפרות את הערכת הסיכון, משום שמדובר במוטציה לא מזוהה. אבל, אם ידועה מוטציה במשפחה, מומלץ מאוד לשקול לעשות את הבדיקה.

יתרונות אפשריים לבדיקת המוטציות:

• התוצאות עשויות לספק הערכה אובייקטיבית ומדויקת יותר של הסיכון האישי לחלות בסרטן. 
• התוצאות מאפשרות להתאים את שגרת המעקב ובדיקות הסקר באופן אישי.
• התוצאות יכולות להדריך בבחירת אפשרויות להפחתה אקטיבית של הסיכון לסרטן, למשל על ידי ניתוחים מקטיני סיכון.
• לתוצאות הבדיקה עשויה להיות השפעה מועילה עבור קרובי משפחה אחרים.

עברי לעמוד מרפאת המעקב לנשאיות BRCA

עבור לעמוד מרפאת המעקב לגברים נשאי BRCA

מהו הסיכון לסרטן שד ושחלה בנשאיות בריאות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית?

לנשאיות בישראל של מוטציה ב-BRCA1 סיכון של 75% לחלות בסרטן השד עד גיל 80, וסיכון של כ-50% לחלות בסרטן השחלה עד גיל 75. לנשאיות של המוטציה ב-BRCA2 יש סיכון של עד 69% לחלות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50% לפתח סרטן השחלה עד גיל 75.

סיכון זה גבוה מאוד בהשוואה לכלל הנשים באוכלוסייה, המצויות בסיכון של כ-13% לחלות בסרטן שד וסיכון של כ-1.4% לחלות בסרטן שחלה במהלך חייהן.

מהו הסיכון של נשאיות לפתח סוגי סרטן אחרים, פרט לסרטן שד ושחלה?

נשים הנושאות מוטציה ב-BRCA1 אינן בסיכון גבוה לפתח סוגים אחרים של סרטן, גם לא סרטן רירית הרחם. לעומת זאת, נשאיות BRCA2 נמצאות בסיכון לפתח סרטן לבלב, סרטן דרכי מרה וסרטן קיבה.

מהם האמצעים למניעה אקטיבית של סרטן שד ושחלה בקרב הנשאיות?

הכלים העומדים לרשותנו למעקב גינקולוגי לא הוכחו כיעילים מספיק בגילוי מוקדם של גידולי שחלה וחצוצרה, ולכן אנחנו ממליצים לנשאיות מוטציה ב-BRCA לשקול ניתוחים מפחיתי סיכון, הכוללים כריתת שחלות וחצוצרות מגיל 40-35, לאחר השלמת תוכניות הפריון.

כריתת שחלות מניעתית מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן זה משיעור של כ-50% לשיעור של 2%-1% לאורך החיים. כריתת שחלות מניעתית בסביבות גיל 40 מקטינה גם את הסיכון לפתח סרטן שד מ-75% לסיכון של 40%. כריתת שדיים מניעתית דו-צדדית מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן שד ב-90%.

אמצעי נוסף הוא השימוש בגלולות למניעת הריון, שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לגידולי שחלה, חצוצרה וצפק. עבודה בריטית גדולה הדגימה גם ירידה בתמותה מגידולי שחלה ורחם בנשים הנוטלות גלולות . קיימת מחלוקת בספרות הרפואית לגבי השפעתן של גלולות למניעת הריון על הסיכון לגידולי שד. עבודות שונות מציגות ממצאים סותרים בעניין זה, אבל ככל הנראה אין השימוש בגלולות כרוך בעלייה משמעותית בסיכון לגידולי שד. ולפיכך בנשאיות צעירות של מוטציה המעוניינות במניעת הריון זו תרופת הבחירה.

האם מומלץ לנשאיות ליטול טיפול הורמוני חליפי?

נשים רבות הנושאות מוטציה ב-BRCA עוברות כריתת שחלות וחצוצרות מונעת טרם גיל הפסקת הווסת הטבעית, ומתלבטות אם ליטול טיפול הורמונלי חליפי או להימנע מכך.

גידולי שחלה, חצוצרה וצפק אינם תלויי הורמונים, ולמיטב ידיעתנו הסיכון להם אינו עולה בעקבות נטילת טיפול הורמונלי. חלק מגידולי השד הם תלויי הורמונים ונושאים קולטנים (רצפטורים) לאסטרוגן ולפרוגסטרון. המחלוקת ארוכת השנים בספרות הרפואית בדבר השפעתם של תכשירים הורמונליים על הסיכון לסרטן השד הסתיימה בעקבות פרסום ממצאי WHI (women’s health initiative) . עבודה גדולה שכללה יותר מ-160,000 נשים בגיל האל-וסת קבעה, כי נטילת תכשירים הורמונליים משולבים (אסטרוגן + פרוגסטון) מעלה בכ-25% את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים של השד ואת הסיכון לתמותה מגידולי שד. הסיכון יורד במהרה לאחר הפסקת הנטילה .

אבל, הנתונים הקיימים בספרות הרפואית לגבי אוכלוסיית הנשאיות הם שונים. קבוצת חוקרים מובילה דיווחה כי בנשאיות שעברו כריתת שחלות וחצוצרות, נטילת טיפול הורמונלי משולב אינו פוגע בהשפעתה המטיבה של כריתת השחלות עצמה וכי הסיכון לגידולי שד אינו עולה. מאמר נוסף בנושא זה הדגים ירידה בסיכון לממאירות שד, עם מובהקות גבוהה יותר לגבי נשים שנטלו טיפול אסטרוגני לעומת טיפול הורמונלי משולב