גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח/ אדנומה של ההיפופיזה

שם באנגלית: Adenoma Pituitary Gland

מהו גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח (אדנומה של ההיפופיזה)?

יותרת המוח (Pituitary Gland) היא בלוטה שנמצאת בקדמת המוח ואחראית על הפרשת הורמונים רבים, ובהם הורמון הגדילה, הורמוני המין והרבייה, ההורמון נוגד-ההשתנה ADH המגן מפני התייבשות ושומר על ריכוז מלחים קבוע בגוף, פרולקטין – ההורמון שבין השאר מסייע בייצור חלב אם, הורמונים הקשורים לבלוטת התריס והורמוני דחק (סטרס). כך, כאשר תפקודה של הבלוטה נפגע (מה שאומר עודף או תת-פעילות שלה), מופר שיווי המשקל ההורמונלי הנדרש לתפקוד פיזיולוגי תקין.

אחד הגורמים שיכולים לפגוע בתפקוד הבלוטה הוא גידול שפיר ששמו אדנומה. כאשר הוא גדול – הוא גם לוחץ על תצלובת הראייה (כיאזמה אופטית) – האזור המוחי שבו עצבי הראייה מצטלבים, אשר נמצא מעל הבלוטה.

מהם התסמינים?

אצל חלק ניכר מהמטופלים לא יופיעו תסמינים. אצל חלקם עשויים להופיע:

• תופעות לא ייחודיות כגון כאבי ראש.
• פגיעה בשדה הראייה. יכולה לחלוף אם משחררים את הלחץ מתצלובת הראייה. תופעות עיניות נוספות הן למשל כפל ראייה, הפרעות בתנועת העיניים וצניחת עפעף.
• שינויים ברמת ההורמונים: תת-הפרשה של הורמונים יכולה לגרום לתסמינים כגון חולשה, עייפות והרגשה כללית רעה. תסמיני הפרשה מוגברת תלויים בהורמון שרמתו עלתה. כך למשל, עלייה ברמת הורמון הגדילה יכולה לגרום לגדילת הידיים, הרגליים ותווי הפנים, ועלייה ברמת ההורמון פרולקטין יכולה לגרום לגדילת רקמת השד ולהפרשת חלב מרובה.
• במקרים נדירים ייתכן דימום לתוך האדנומה שגדלה, שגורם לכאב ראש חזק, טשטוש ראייה, כפל ראייה וחולשה כללית. מדובר במצב חירום שדורש פנייה מידית לחדר מיון.

כיצד מטפלים?

הטיפול באדנומה הוא משולב ומתבצע על ידי רופאים מתחומים שונים:

נוירואופטלמולוג בודק אם לחץ הגידול גרם נזק לתפקודי הראייה ולשדה הראייה.

אנדוקרינולוג בודק אם קיים חסר/ עודף הורמונלי ונותן תוספים/ תרופות במידת הצורך.

נוירוכירורג עוקב אחרי הגידול בהדמיות MRI ומחליט אם צריך להסירו בניתוח.

רופא מומחה לקרינה בודק אם נדרשות הקרנות לטיפול בשאריות הגידול שעלולות להיוותר לאחר הסרתו.

כיוון שהגידול יכול לגדול, יש להיות במעקב נוירואופטלמולוגי ונוירוכירורגי ולבצע הדמיות MRI חוזרות.  

מהי התחזית הרפואית (פרוגנוזה) העינית?

ככל שהלחץ על תצלובת הראייה ממושך יותר, כך גדל הסיכוי לנזק ראייתי קבוע. אולם עם הפחתתו קיים סיכוי טוב שהראייה תשתפר.