ברונכיטיס כרונית

שם המחלה באנגלית: Chronic Bronchitis

מאת ד"ר לירן לוי, מנהל שירות השתלות ריאות

מהי ברונכיטיס כרונית?

ברונכיטיס כרונית או ברונכיט כרונית, או דלקת כרונית של הסימפונות, היא מונח שנעשה בו שימוש נפוץ, אבל למעשה לא מתייחס למחלה ספציפית, אלא לשילוב של תסמינים שכוללים, בין היתר, שיעול וליחה שמופיעים באופן חוזר ונשנה. מדובר בסימפטומים שמאפיינים כמה מחלות של דרכי האוויר.
 

אלו מחלות גורמות לברונכיטיס כרונית?

ישנן כמה מחלות של דרכי האוויר שיכולות לגרום לתסמיני ברונכיט כרונית. המחלה השכיחה ביותר שגורמת למצב היא מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) – מחלה נפוצה בעיקר אצל אנשים מעשנים או שעישנו בעבר. המחלה גורמת לחסימת דרכי אוויר, שמתבטאת בקוצר נשימה שהולך ומחמיר: בהתחלה במאמצים ובסופו של דבר גם במנוחה. ביטוי נוסף מרכזי הוא שיעול וליחה כרונית.
מחלה נוספת הגורמת למצב היא ברונכיאקטזיות (רחבת סימפונות), מחלה שיש בה עיוות והרחבה של דרכי האוויר, המקשים על הוצאת הליחה.  הליחה התקועה והחוסמת את דרכי האוויר מהווה מצע פורה להתפתחות זיהומים שמביאים לתסמיני דלקת הסימפונות.
ברפואת ילדים, השימוש במושג ברונכיט כרונית או ברונכיט ספסטית מתייחסת במקרים רבים לאסתמה (קצרת) או למחלות דרכי אוויר חסימתיות אחרות.
לעיתים, יכול המושג ברונכיטיס כרונית לשמש בהקשר של מחלה זיהומית של הסימפונות הנמשכת תקופה ממושכת (בדרך כלל מעל 8 שבועות), כאשר במקרים חריגים אלה יש לחפש סיבות לעובדה שהמחלה נמשכת זמן רב כל-כך ולא חולפת.

מהם התסמינים?

• שיעול עם ליחה על בסיס יומיומי, כמעט יומיומי או מספר אירועים בשנה.

• מהלך של החמרות/התלקחויות. כל מחלה נשימתית או הצטננות מתבטאת גם בהחמרה של השיעול ובעלייה בכמות הליחה ובשינוי הצבע והצמיגות שלה. הליחה עשויה להיות בצבע לבן או שקוף, ושינוי בצבע לצהוב או ירוק כמו גם שינוי בסמיכות הליחה יכול להעיד על מרכיב של זיהום פעיל. לעיתים יופיעו גם חום ותחושה כללית רעה. תיתכן גם ירידה בסיבולת למאמץ וירידה בסטורציה (ריווי החמצן בדם) עם צורך במתן תוספת  בחמצן. במצב זה בדרך כלל נראה הטבה בסימפטומים בעקבות טיפול אנטיביוטי.
 

מהם הסיבוכים האפשריים?

• דלקת ריאות. כשהליחה שתקועה בדרכי אוויר מזדהמת, נגרם זיהום שלא מוגבל רק לדרכי האוויר, אלא גם לרקמת הריאה. וכך, דלקת כרונית בסימפונות הופכת לדלקת ברקמת הריאה/ריאות.
• ברונכיאקטזיות - הצטלקויות בדרכי האוויר וגרימת נזק בלתי הפיך. מדובר במעגל שלא נגמר – ליחה, זיהום, הצטלקות שגורמת לעיוות בדרכי האוויר. ההצטלקות גורמת ליותר ליחה להצטבר, ולכן ליותר סיכון לזיהום, וחוזר חלילה. 
• הידרדרות תפקודית. כמו בכל מחלה כרונית קשה שלא מטופלת, תהיה הידרדרות תפקודית ונשימתית. לאורך זמן המצב רק מחמיר.

איך מאבחנים?

האבחנה היא קודם כל אבחנה קלינית. המטופל מתאר את הסימפטומים שהוא סובל מהם, שהם תסמינים של דלקת כרונית בסימפונות. הרופא/ה ישאלו את המטופל מספר שאלות שיעזרו לכוון אל המחלה שגורמת לברונכיט הכרונית. בין השאלות:
- האם המטופל מעשן או עישן בעבר?
- כמה נחשף לעישון (גם של אחרים)?
- האם יש חשיפות אחרות שיכולות לגרום לפגיעה בדרכי האוויר?
האם היו דלקות ריאה קשות וחוזרות בעבר, שיכולות לגרום להצטלקויות בדרכי האוויר ולסימפטומים של ברונכיט כרונית?
- האם יש מחלות רקע כגון אסתמה, חסר חיסוני, מחלה אוטואימונית וכיו"ב?
- האם יש מחלות גנטיות במשפחה, כמו למשל סיסטיק פיברוזיס?
המשימה הראשית העומדת בפני הרופא בתהליך האבחון היא להבין מה הסיבה שעומדת מאחורי המצב שמביא לברונכיט כרונית. הרופאים ינסו לזהות אם זו מחלת ריאות חסימתית, כמו למשל אסתמה, או מחלה זיהומית חריפה כלשהי. לצורך האבחנה ייעשה שימוש גם בצילום חזה, סי-טי חזה ובדיקת תפקודי ריאות.

איך מונעים ברונכיטיס כרונית?

בראש ובראשונה – מפסיקים לעשן. עישון הוא הגורם העיקרי לפגיעה בתקינות של דרכי אוויר והתפתחות של דלקות חוזרות. הימנעות מעישון תמנע ברוב המקרים את המחלה.
אם המצב כבר הגיע לידי ברונכיטיס כרוני, אם בגלל עישון או אם בגלל ברונכיאקטזיס או מחלה אחרת, הדרך העיקרית למנוע את החמרתה היא על ידי מניעת התלקחויות. את ההתלקחויות מונעים בעזרת שמירה על היגיינה של דרכי האוויר – כלומר, מקפידים להוציא/להשתעל את הליחה החוצה. ישנן כמה דרכים שמסייעות להוצאת הליחה:
• פיזיותרפיה נשימתית.
• שימוש במכייחים, שמרככים את הליחה והופכים אותה לנוזלית יותר, מה שמקל על האפשרות להשתעל אותה החוצה.
• שימוש במכשירים שגורמים לוויברציות בדרכי האוויר ולפינוי הליחה החוצה. למשל שימוש במכשיר הנקרא משָעֵל, שמעורר שיעול ומעודד את הוצאת הליחה.
 • אינהלציות עם מי מלח בריכוז גבוה, שגורמת לריכוך הליחה ולהוצאתה ביתר קלות.

ישנם מקרים נדירים שבהם פגמים מולדים גורמים לבעיות של ברונכיטיס כרונית. את המקרים האלה לא ניתן למנוע, והם מאובחנים בגיל צעיר מאוד.

כיצד מטפלים?

כשכבר יש התלקחות – הטיפול הוא לרוב באנטיביוטיקה, ובמקרים מסוימים גם סטרואידים לזמן קצר. במקרים קשים יותר זה יכול להגיע לניתוח: אם הבעיה ממוקמת בדרכי האוויר ולא מערבת את שתי הריאות, מסירים בניתוח את החלק הבעייתי.
אם המצב מערב את שתי הריאות ומדובר במחלה קשה ובלתי ניתנת לשליטה למרות טיפול מקסימלי, פתרון אפשרי יהיה השתלת ריאות.

האם הפסקת עישון תביא להבראה מברונכיטיס כרוני?

כל נזקי העישון שכבר נגרמו – לא ניתנים לריפוי. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל כשאנחנו מפסיקים לעשן, אנחנו מונעים הידרדרות נוספת והחמרה לא נעימה במצב.
ההמלצה להפסיק לעשן קריטית עוד יותר למעשנים שעוד לא ספגו פגיעה של ממש בריאות: אם תפקודי הריאה עדיין טובים ובדיקת הסי-טי מראה פגיעה מינימלית, הם נמצאים ממש בנקודה שבה הם עוד יכולים לחסוך לעצמם בעיות נשימה עתידיות, כל עוד יפסיקו מיידית לעשן.

מתי לגשת לרופא?

רוב המטופלים מגיעים תחילה לרופאי המשפחה. אבל מי שיש לו מעל שלושה אירועי התלקחויות בשנה, וידוע על גורמי סיכון – למשל, עישון, או מחלת ריאות – צריכים לבקש הפניה לרופא ריאות, כדי לעבור בירור יותר מעמיק ולראות את יש דרך לשנות את מהלך המחלה.

למה לטפל דווקא בשיבא?

המכון למחלות ריאה בשיבא כולל מומחים בתחומים שונים ומגוונים של רפואת ריאות, הנותנים מענה רחב ומקיף למכלול בעיות מערכת הנשימה, ופועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים בתחומים הנושקים לרפואת ריאות, כגון ראומטולוגיה, אימונולוגיה, מחלות זיהומיות ועוד. לרשות המומחים עומדים אמצעי אבחון והדמיה מהמתקדמים בעולם, ומאפשרים בדיקות מגוונות וטיפולים מתקדמים. כל אלה מהווים יתרון בולט באבחון ובטיפול במחלות ריאה.