בדיקות פולשניות של השד

ביופסיות

הבירור המדויק ביותר לאופיו של ממצא המתגלה בממוגרפיה או באולטרסאונד נעשה בביופסיה. בביופסיה משתמשים במקרים שבהם קיים סיכוי משמעותי כי מדובר במרקם רגיל ובמקרים שבהם חושדים כי הממצא הוא סרטני ויש צורך בהוכחה חד-משמעית על מנת לתכנן את הניתוח, את מהלכו, ו/או את הטיפול הכימותרפי.

הביופסיות נעשות במחט עבה בהכוונת אולטרסאונד או בהכוונה משולבת של ממוגרפיה ושל אולטרסאונד. במקרים שבהם הממצא נוזלי, כמו ציסטה, מבצעים שאיבה עם מחט עדינה.

במסגרת המכון מבוצעות גם ביופסיות סגורות לבלוטות ולגושים שטחיים שאינם קשורים לשד וכן לבלוטות לימפה סופראקלויקולריות, צוואריות, תת-לסתיות, רטרואאוריקולריות, מפשעתיות ואחרות.

סימוני ממצא לפני ניתוח

הסימון לניתוח מבוצע על ידי החדרת מחט שמובילה סליל מתכת גמיש. הסליל ננעץ במקום שאותו צריך לנתח, והמחט מוצאת החוצה. הכירורגים משתמשים בסליל כמדריך בעת הניתוח. הסימונים מאפשרים את הוצאת הגוש או הממצא בצורה מדויקת ללא עודף מרקם בריא. בדרך זו מצמצמים את הפגיעה באסתטיקה של השד. ניתן גם לערוך צילומים תוך כדי הניתוח על מנת לוודא את הוצאת הממצא בשלמותו.

דוקטוגרפיה (גלקטוגרפיה)

הבדיקה נועדה להדגיש את החלק הפנימי של דרכי החלב במקרים של דימום מהפטמה, ללא ממצא אחר.

בהכוונת אולטרסאונד מוזרק חומר ניגודי לתוך צינור החלב, ונעשית סדרת צילומים המדגימה את דרכי החלב. הבדיקה מאפשרת אבחון של פגמים בתוך דרכי החלב שאינם באים לידי ביטוי בממוגרפיה ובאולטרסאונד.