טיפול ומעקב באשפוז לאחר ניתוח להסרת תוספתן (אפנדציט)

מהי דלקת תוספתן ומדוע היא מצריכה ניתוח? 

התוספתן (אפנדיקס) הוא איבר חלול וקטן שמחובר למעי הגס וממוקם בבטן הימנית התחתונה. הוא נוטה להזדהם בחיידקים בעיקר בגלל חסימת החלל הצר שבתוכו (למשל בפקק צואה קשה ושאריות מזון). חסימה שכזאת פוגעת בניקוז הריר שמצוי בתוספתן – מה שעלול להחריף את הדלקת בו ולהוביל להתנפחותו. 

תחילה מתפתחת דלקת חדה המתבטאת בכאבים בבטן הימנית התחתונה, חוסר תיאבון, הקאות, חום וקושי להזדקף. תסמינים נוספים הם שלשולים, צריבה במתן שתן וכאבים במותן. אם הדלקת מחמירה, התוספתן עלול להתנקב וכך החיידקים מתפזרים בחלל הבטן ומתפתחת דלקת חריפה של הקרום שעוטף את איברי הבטן (דלקת הצפק/ פריטוניטיס). לפיכך ניתוח להסרת התוספתן מומלץ כבר בשלב ההתחלתי של הדלקת. הוא יכול להיעשות בשיטה פתוחה (דרך חתך אחד בבטן הימנית התחתונה (או סגורה – לפרוסקופית (דרך שלושה פתחים זעירים). 

קבלה למחלקה לאחר הניתוח

לאחר הניתוח הילד/ה מגיע/ה למחלקה לכירורגיית ילדים ועובר/ת בדיקת אח/ות הכוללת לחץ דם, דופק וסטורציה ובדיקה של אזור הניתוח והצנרת הרפואית אם יש. ההורים מקבלים הדרכה מפורטת לגבי המשך הטיפול. להלן כמה מההנחיות הרלוונטיות:  
פצע הניתוח: אין להסיר את החבישה ו/או הפלסטר מפצע הניתוח עצמאית. רק הרופא/ה יכול/ה לעשות זאת.
טיפול אנטיביוטי: לאחר הניתוח ניתן טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום בפצע הניתוח. סוג ומשך הטיפול נקבעים על ידי כירורג/ית.
אכילה ושתייה: לאחר הניתוח חשוב לתת למעיים לנוח ולכן נדרש צום וחיבור לעירוי נוזלים. אישור להפסקת הצום ותחילת שתייה בהדרגה ניתן באופן פרטני על ידי כירורג/ית. בהמשך ניתן גם להתחיל לאכול בהדרגה מזון קל, כגון מרק, פירה ומעדנים. בימים הראשונים לעתים צריך להימנע ממזון שומני או קשה לעיכול כדי למנוע שלשולים ובחילות. בהמשך ניתן לחזור לאכול כרגיל.
בחילות והקאות: בחילות והקאות הן תופעות לוואי שכיחות של תרופות ההרדמה. אם הן מופיעות אסור לתת לילד/ה לאכול ויש לעדכן את האח/ות. אם הן נמשכות, ניתנים לו/ה נוזלים ותרופות במידת הצורך.
כאבים: אחרי הניתוח צפויים כאבים וניתן לטפל בהם. ישנם שני סוגי כאבים שכיחים: באזור הניתוח ובאזור הכתפיים (אופייני לאחר כריתת תוספתן בשיטה לפרוסקופית). אם הם מופיעים חשוב ליידע את האח או האחות כדי שיעריכו את רמתם ויתאימו משכך כאבים מתאים. חשוב לטפל בכאבים כשעוצמתם נמוכה ולא לחכות שיתגברו. כדי להקל את הכאבים בכתפיים יש לעבור לחצי ישיבה או להתהלך.
הטיפול ניתן לפי דרגות כאב ובדרכים שונות – פומי, רקטלי או תוך-ורידי, תלוי אם הילד/ה בצום. אם אין הטבה יש לדווח על כך לאח/ות כדי לשקול טיפול נוסף נוגד כאב. אם הכאבים ממושכים וחזקים ניתן להיעזר ביועצים ממרפאת כאב לצורך התאמת טיפול חלופי.
שתן ויציאות: הציפייה היא ששתן יוטל עד שמונה שעות מסיום הניתוח ויש לעדכן את האח/ות על מתן השתן הראשון. עצירות עשויה להתפתח עד שלושה ימים מהניתוח. כדי למנוע אותה, מומלץ לתת לילד/ה פירות וירקות ושתייה מרובה. בעקבות הניתוח או הטיפול האנטיביוטי עשויים להתפתח גם שלשולים. אם הם מופיעים כמה פעמים יש ליידע את האח/ות ואת הכירורג/ית. 
מנוחה ושינה: מנוחה חשובה להחלמה לאחר הניתוח. לכן אין להעיר את הילד/ה משינה, יש לשמור על אווירה שקטה ולהפחית מבקרים כמה שניתן. בנוסף, לפני שנת הלילה מומלץ לבקש מהאח/ות שתיתן לילד/ה משככי כאבים כדי לאפשר שינה טובה ורציפה.
ניוד: לילד/ה מותר לרדת מהמיטה רק בעת ערות מלאה. בשעות הראשונות הירידה מתבצעת בעזרת הורה. אם הילד/ה מחובר/ת לניטור סימנים חיוניים או צנרת נוספת יש להיעזר באח/ות. הירידה הראשונה צריכה להתבצע הדרגתית: יש להושיב את הילד/ה לכמה דקות ולאחר מכן, כאשר ניתן, להעמידו/ה ולהוליכו/ה בליווי מבוגר. אם מופיעות סחרחורת או הרגשה כללית לא טובה יש להחזירו/ה מיד למיטה. שכיבה ממושכת יכולה לגרום לסיבוכים ולכן חשוב לעודד את הילד/ה להתנייד. 
רחצה: אין להרטיב את פצע הניתוח במשך 48 שעות. לאחר מכן יש להתרחץ במים זורמים וסבון (ניתן להשתמש בספטל סקרב – סבון אנטיספטי לאזור הפצע). אין לשפשף את האזור המנותח ואסור להרטיב כל צנרת המחוברת לילד/ה. 

מתי לפנות לרופא/ה או לאח/ות?

•    חום מעל 38 מעלות, בייחוד ב-24 השעות שלאחר הניתוח 
•    דימום, הפרשה דמית, אודם ונפיחות באזור הניתוח 
•    כאבים חזקים שלא חולפים עם משככים