אסתמה (קצרת/ גנחת הסימפונות)

שם באנגלית: Asthma

אסתמה היא מחלה שבה נוצרת דלקת בדרכי האוויר (בסימפונות – הצינורות שמקשרים את קנה הנשימה עם הריאות, שדרכם נכנס האוויר לגוף) וגורמת להיצרותן וחסימתן וכך לקושי בנשימה. לרוב היא נגרמת משילוב של נטייה גנטית וחשיפה לגירויים כגון אלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה).

מהם התסמינים?

שיעול, ליחה, קוצר נשימה, צפצופים (מבטאים את חסימת הסימפונות), לחץ בחזה, התארכות הנשיפה, והתגברות קצב הנשימות וקצב הלב. כאשר התסמינים הללו מתגברים – מדובר בהתקף אסתמה. התקף אסתמה חמור (שבו הדלקת מתגברת וחוסמת באופן ניכר את הסימפונות, המטופל מתקשה לנשום והטיפול במרחיבי סימפונות לא מסייע) עשוי להתאפיין בהתגברות מהירה של התסמינים, קושי בנשימה ובדיבור, דופק מואץ, הכחלה פתאומית של השפתיים והציפורניים, תחושת לחץ סביב בית החזה והצוואר, חוסר מנוחה ורגזנות. כאשר קיים חשש להתפתחות התקף חמור, יש להגיע מיד לבית החולים (שם יינתן טיפול המשלב חמצן).

אסתמה לא מאוזנת היא כזאת שבה ההתקפים מופיעים בתדירות גבוהה (יותר מפעמיים בשבוע (ונדרש שימוש תכוף במשאף או אינהלציה להקלה מידית. אסתמה קשה היא כזאת שאינה מאוזנת תחת טיפול תרופתי מלא לאורך זמן.

סוגי אסתמה

המחלה נחלקת לארבעה סוגים עיקריים: אסתמה אלרגית, אסתמה לילית, אסתמה ממאמץ ואסתמה תעסוקתית.

אסתמה אלרגית: זוהי האסתמה השכיחה ביותר. לרוב היא מתחילה בילדות בדומה למחלות אלרגיות אחרות, ובהמשך יכולה להיעלם, להשתפר או להחמיר. התקפיה עלולים להופיע בעיקר לאחר חשיפה לגירויים – כגון עישון, גם פאסיבי (הכימיקלים המזיקים שבעשן הסיגריות), גורמים אלרגניים כמו קרדית אבק הבית, אבקני צמחים (בעיקר בעונות המעבר) והפרשות של בעלי חיים, חלקיקים מזהמים באוויר כגון פיח ואפר, שינויים חדים בטמפרטורה כמו  חדירת אוויר קר, ומזהמים כמו נגיפים וחיידקים.

גירויים אלה נקשרים לנוגדנים מסוג IgE (שתפקידם לתווך תגובה אלרגית) וביחד הם מתחברים לתאי דם לבנים מעודדי דלקת (אאוזינופילים) וגורמים לשפעולם. תהליך זה מביא להתכווצות דרכי האוויר (הסימפונות) ולהפרשת ליחה צמיגה לתוכן ובכך לחסימתן.    

אסתמה לילית: דלקת בדרכי האוויר והתכווצותן שמתפתחות במהלך הלילה. זאת למשל בשל נזלת שמטפטפת לתוכן ומגרה אותן, תוכן קיבה שעולה בוושט ויורד אליהן (רפלוקס) בזמן שכיבה ממושכת, אלרגיה (למשל למצעים, אבקת כביסה, קרדית אבק הבית שמצויה במיטה), ותסמונת דום נשימה בשינה. התופעה מתאפיינת בתסמינים כגון צפצופים, התכווצויות בחזה וקוצר נשימה.

אסתמה ממאמץ: אסתמה זו עלולה להיגרם בעיקר מפעילות אירובית. כפי הנראה משום שפעילות זו כרוכה בתחלופת אוויר עקבית וגבוהה יותר בדרכי האוויר, ומשפיעה על הלחות והטמפרטורה בהן. כתוצאה מכך הן עלולות להתכווץ ויופיעו תסמינים כגון לחץ או כאב בחזה, שיעול, קוצר נשימה, וצפצופים. אוויר קר ויבש יכול להחמיר את התסמינים.

אסתמה תעסוקתית: דלקת בדרכי האוויר והתכווצותן שנגרמות בשל חשיפה תעסוקתית (ממושכת ואינטנסיבית) לכימיקלים או אלרגנים כגון מתכות שונות, תרופות, שביבי עץ, חומרי ניקוי, דבק וקמח. תסמיניה העיקריים הם צפצופים, שיעול, קוצר נשימה, הפרעות עוריות, לחץ או כאב בחזה.
 

איך מאבחנים?

הרופא מתחקר את המטופל על פרמטרים כגון התסמינים ונסיבות הופעתם ורקע רפואי-משפחתי ועורך לו בדיקה גופנית שכוללת האזנה לריאות. בהמשך מבוצעת בדיקת ספירומטריה: הנבדק שואף אוויר ומתבקש לנשוף אותו במהירות ובחוזקה לתוך מכשיר ספירומטריה (מד נשימה). המכשיר מודד את נפח האוויר המרבי שקולטות הריאות ואת מהירות זרימתו בנשיפה. הערכים שמתקבלים מושווים לערכים התקינים של אדם באותו הגיל ויכולים להעיד על חסימה של דרכי האוויר.

בדיקות אפשריות נוספות

תפקודי ריאות (נפח אוויר): בדומה לספירומטריה, גם פה הנבדק שואף ונושף אוויר ומכשיר מודד את הנפח המרבי שריאותיו יכולות להכיל. הערכים שמתקבלים מושווים לערכים התקינים של אדם באותו הגיל ויכולים להעיד על חסימה של דרכי האוויר.  

בדיקות תגר: לעתים חושפים את המטופל לגורם משפעל (פעילות גופנית, היסטמין או מטאכולין – חומרים שגורמים להיצרות דרכי האוויר ולתסמיני אסתמה) ובוחנים כיצד הוא משפיע על תוצאות הבדיקה. אם הערכים (נפח האוויר ומהירות זרימתו) ירדו משמעותית, הדבר עשוי להעיד על אסתמה.

צילום חזה (רנטגן): צילום חזה נועד לאבחן/ לשלול מחלות ריאה אחרות, בעלות תסמינים דומים לאסתמה (כגון דלקת ריאות, בצקת ריאות, COPD, ברונכיאקטזיס וסרטן ריאות).

לקיחת דגימת ליחה (תרבית כיח) משיעול עמוק: נעשית כדי לבדוק אם הדלקת בדרכי האוויר היא זיהומית (נגרמת מחיידק).

בדיקת FeNO: בוחנת את רמת החנקן החמצני בנשיפה. אם היא גבוהה היא עשויה להעיד על דלקת בדרכי האוויר.

בדיקות אלרגיה: תבחיני עור או בדיקות דם שמסוגלים לאשר אבחנת אסתמה אלרגית (למשל כזאת שנובעת מחשיפה לאלרגנים).

בדיקות דם: ספירת דם שבוחנת רמת אאוזינופילים ונוגדני IgE (שכאמור משפיעים על מהלך המחלה).

בדיקת סטרובוסקופיה: בדיקה שבוחנת את מיתרי הקול בסיב אופטי (צינור גמיש שבקצהו מצלמה), וכך יכולה לבדוק אם קוצר הנשימה נגרם מממצאים במיתרים (כגון נגעים) ולא מדלקת בדרכי האוויר והיצרותן.

איך מטפלים?

אין עדיין ריפוי מלא לאסתמה, אולם הטיפול התרופתי מאפשר לאזן אותה ולקיים אורח חיים תקין. הוא נועד להפחית את התסמינים ולמנוע התקפים. כל מטופל צריך לקבל טיפול מותאם אישית, בהתאם לחומרת מחלתו באותה עת, ולבחון את יעילותו במעקב אצל רופא ריאות לפחות פעם בשנה. הטיפול יכול להיות יומי קבוע (תחזוקתי, Controller) או רק להקלה מיידית Reliever)).

אפשרויות הטיפול העיקריות הן:

משאפים מרחיבי סימפונות (כגון ונטולין): גורמים להרפיית שרירי דרכי האוויר וכך משפרים את תנועת האוויר אל תוך הריאות ומחוץ להן וגם מפחיתים את הליחה.

משאפים המכילים קורטיקוסטרואידים: קורטיקוסטרואידים הם הורמונים סינתטיים שדומים בפעולתם להורמונים שמייצרת בלוטת יותרת הכליה. הם אנטי-דלקתיים ונועדו להפחית את הדלקת בדרכי האוויר.

משאפים משולבים: מרחיבי סימפונות וקורטיקוסטרואידים. לפי ההנחיות העדכניות של ארגון האסתמה העולמי (GINA), הטיפול באסתמה חייב להיות משאפים משולבים ולא רק מרחיבי סימפונות.

טבליות המכילות סטרואידים/ נוגדות דלקת: משמשות כטיפול לטווח קצר (שבוע עד שבועיים), בעת התלקחות חמורה של התסמינים, או לטווח ארוך, שמפחית את חומרת הדלקת בדרכי האוויר.

תרופות ביולוגיות: תרופות אלו ניתנות לרוב בזריקה תת-עורית פעם בשבועיים-חודש לחולי אסתמה שאינם מאוזנים למרות טיפול תרופתי מקסימלי. אחת התרופות הללו תוקפת נוגדני IgE ואחרות תוקפות מנגנונים אחרים שמובילים ליצירת הדלקת. כך הן מונעות את התהליך שמביא להתכווצות דרכי האוויר.  

רפואה משלימה: טיפולים אלטרנטיביים – כגון דיקור סיני, צמחי מרפא, תרגול להרפיית שרירי הנשימה (למשל ביוגה) וחדר מלח – יכולים להינתן בנוסף לטיפול הקונבנציונלי ולהפחית גם הם את חומרת המחלה.

האם אפשר למנוע את המחלה?

את הנטייה הגנטית אי אפשר כמובן לשנות ולכן כאשר היא קיימת, המחלה בלתי נמנעת. אך כך אפשר למתן אותה משמעותית:

• להימנע מגורמי הסיכון הסביבתיים, ובעיקר עישון ואלרגנים ידועים (הפסקת עישון או חשיפה אליו הכרחית גם למניעת התקדמות המחלה ל-COPD). מומלץ גם לנקוט פעולות מניעה שיפחיתו את החשיפה לאלרגנים, למשל להשתמש בשואב אבק עם מסנני אלרגיה כדי להפחית את כמות קרדית אבק הבית.
• להתחסן נגד שפעת ודלקת ריאות. זיהומים נשימתיים שכאלו מעלים את הסיכון להתקפי אסתמה.
• להגיע לביקורות שגרתיות אצל רופא ריאות (שכוללות בדיקת ספירומטריה).  
• לקחת טיפול תרופתי שמאזן את המחלה ולוודא שימוש נכון במשאף (ניתן לקבל הדרכה מרופא ריאות או אחות ריאות או לצפות בסרטוני הדרכה של יצרן המשאף).   
• לשמור על אורח חיים בריא כדי להימנע מעודף משקל (שמחריף את המחלה). אורח חיים זה כולל תזונה נכונה – למשל דלת שומן, עתירת פירות וירקות, ועשירה בסיבים תזונתיים – ופעילות גופנית מתונה (כגון הליכה נמרצת, רכיבה על אופניים ושחייה בבריכה מחוממת. קור מעלה את הסיכון להתקף) במשך 30 דקות ביום, לפחות חמש פעמים בשבוע.
• לפנות לגורמים מקצועיים (כגון פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית) לקבלת טיפול אם חשים חרדה או דיכאון, שכן הם עלולים להחמיר תסמיני אסתמה.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

במרפאה הכללית למחלות ריאה, שהיא חלק מהמכון למחלות ריאה, אנו מטפלים באופן מקיף בחולי אסתמה, גם כאלו שסובלים ממחלה קשה. בין השאר אנו מספקים טיפול ביולוגי במסגרת אשפוז יום והדרכה לשימוש נכון במשאפים, וניתן לבצע אצלנו בדיקות כגון ספירומטריה, תפקודי ריאות, תגר, ו-FeNO. בנוסף אנו עובדים בשיתוף פעולה עם היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה, שמטפלת באסתמה אלרגית. יש לציין עוד כי הצוות הרפואי בשיבא כולל רופאי ריאות, אלרגיה, אא"ג וטיפול נמרץ מובילים, ובמקרי אסתמה חמורים מתקיים ביניהם שיתוף פעולה מלא.

חזרה למכון למחלות ריאה