אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן)
מאת: ד"ר איריס ורד וד"ר ליאנה טריפטו-שקולניק
פירוש המילה אוסטיאופורוזיס הוא עצם עם חורים. מדובר במצב של הידלדלות העצם עם סיכון מוגבר לשבר, גם כתוצאה מטראומה קלה. המינוח הנפוץ בעברית לאוסטיאופורוזיס, בריחת סידן, אינו מדויק שכן העצם בנויה ממספר חומרים שסידן הוא רק אחד מהם.
זו מחלה של נשים?
בניגוד לדעה הרווחת, אוסטיאופורוזיס אינה מחלה של נשים בלבד, אבל היא נפוצה יותר אצל נשים. מנתונים מהעולם עולה שכל אישה שלישית וכל גבר חמישי מעל גיל 50 עלולים לחוות שבר כתוצאה מאוסטיאופורוזיס. במדינת ישראל שוברים את צוואר הירך יותר מ-6,000 בני אדם בשנה כתוצאה מאוסטאופורוזיס.
מהם הגורמים למחלה?
עצם היא רקמה נוקשה וחזקה מאוד, שנמצאת בהליך תמידי של התחדשות, גם באדם מבוגר, באמצעות מחזור של פירוק ובנייה. אם תהליך הפירוק מתעצם או תהליך הבנייה מואט, או שניהם יחד, יורדת כמות העצם ואיכותה. ככל שאנו מתבגרים, פירוק העצם מתגבר, ולכן אוסטיאופורוזיס שכיחה הרבה יותר בגיל מבוגר. אצל נשים, תהליך זה מואץ במיוחד בגיל הפסקת הווסת (מנופאוזה).
בתהליכי הפירוק והבנייה מעורבים חומרים רבים, בהם הורמונים שונים וסידן. פעמים רבות מטופלים עם אוסטיאופורוזיס מתפלאים שרמת הסידן בבדיקת הדם תקינה. ההסבר לכך הוא שלגוף שלנו יש מערכות ויסות חכמות של חילוף חומרים והוא יודע להוציא סידן מהעצמות, על מנת שלא יחסר בדם. מאחר שסידן חיוני ביותר לחיזוק העצם, התהליך עלול לבוא על חשבון העצם וזו אחת הסיבות להידלדלותה. חומר נוסף משמעותי בבריאות העצם הוא ויטמין D, שחיוני לספיגת הסידן ממערכת העיכול. מחסור בשני החומרים האלה הוא גורם חשוב להיווצרות אותם חורים בעצם ולהיחלשותה.
גורמים אחרים שמעלים את הסיכון לאוסטיאופורוזיס – הפסקה מוקדמת של מחזור הווסת, סיפור משפחתי של שברים, עישון, חוסר פעילות גופנית, מחלות מסוימות (כגון, פעילות יתר של בלוטת התריס), טיפול בתרופות שעלולות להזיק לעצם (כגון, סטרואידים).
מהם הסימפטומים?
מחלת האוסטיאופורוזיס אינה גורמת לכאב או לסימפטומים אחרים עד שלא קורה שבר.
איך מאבחנים?
ניתן לאבחן אוסטיאופורוזיס על ידי בדיקת צפיפות עצם. התוצאות המתקבלות מהבדיקה מחלקות את מצב העצם לשלוש קבוצות:
- צפיפות עצם תקינה.
- אוסטואופניה – מיעוט עצם.
- אוסטיאופורוזיס – מיעוט עצם חולני.
שבר במיקום אופייני, שהוא תוצאה של פגיעת טראומה מינימלית, מספק אבחנה ודאית של אוסטיאופורוזיס, ללא צורך בהוכחה כמותית.
האם כל שבר חשוד כאוסטאופורוטי?
בהחלט לא. צריך לחשוד בחולשת עצם כבסיס לשבר, כאשר העצם נשברת בעקבות טראומה קלה, כגון נפילה מגובה עמידה או היתקלות ברהיט, הרמת משא כבד או אפילו חיבוק. ישנם גם מקומות אופייניים לשבר אוסטאופורוטי: צוואר הירך, עצמות האמה (סמוך לשורש כף היד), עצם הזרוע ועמוד השדרה.
איך מטפלים באוסטיאופורוזיס?
- אספקה סדירה של "אוכל" לעצם – ויטמין די וסידן. שני אלו יכולים להגיע ממזון ( מוצרי חלב, טחינה, שקדים וסרדינים) או כתוספי מזון שאינם מחייבים מרשם. חשוב להיוועץ ברופא/ה לפני נטילת התוספים, על מנת שלא לצרוך עודף. קיימות המלצות לכמות מומלצת בכל גיל.
- פעילות גופנית – הפעילות עשויה לתרום לבניית העצם ולהקטנת הסיכון לנפילות.
- טיפול תרופתי – מתן תרופות שמשנות את מאזן פירוק ובניית העצם והוכחו כמונעות שברים. תרופות אלו מחייבות מרשם ומותאמות אישית לכל מטופל או מטופלת. חשוב לדעת שההחלטה על טיפול תרופתי נעשית תוך הערכת סיכון לשבר, ובדיקת צפיפות עצם היא רק מרכיב אחד במערכת השיקולים שלה.
- מניעה – שימוש באמצעי עזר שימנעו נפילות והתאמת סביבת המגורים של האדם. לדוגמה, מקל עזר (רצוי בעל 3 רגליים), או אפילו סילוק שטיח מדרכו של הקשיש יכולים למנוע מעידה ואף להציל חיים.
מיתוסים על אוסטאופורוזיס וצפיפות עצם>>
בדיקת צפיפות עצם>>
