אובאיטיס

שם המחלה באנגלית: Uveitis

מהי אובאיטיס?

אובאיטיס היא דלקת באוביאה (ענביה בעברית) – שכבת כלי דם, האמצעית מבין שלוש שכבות העין, שנמצאת בין לובן העין (סקלרה) לרשתית ומזינה את רוב העין. דלקת זו עלולה לפגוע במבנים בתוך העין (כגון עצב הראייה, הרשתית, הקרנית והעדשה) ולגרום לצמיחת כלי דם חדשים, הרסניים לעין, וכך לגרום לפגיעה משמעותית בראייה, עד כדי עיוורון.

המחלה יכולה להיות חריפה-אקוטית (אירוע חד-פעמי וקצר), כרונית (ממושכת) או להתלקח מדי פעם, לערב עין אחת או את שתיהן (בו-זמנית או כל פעם עין אחרת). מדובר במחלה נדירה יחסית שפוגעת בכאחד ל-1,000 איש והיא עשויה להופיע בכל גיל (אבל פוגעת בעיקר בבני 60-20). מהלכה מושפע מהסוג שלה – שמורכב מהמיקום והגורם.

המיקום יכול להיות קדמי, אמצעי, אחורי או שילוב שלהם. אובאיטיס קדמית היא השכיחה ביותר ומתבטאת בעיקר בחלק הקדמי של גלגל העין (הלשכה הקדמית); אובאיטיס אמצעית מתבטאת בעיקר בזגוגית ולעתים מערבת גם את הרשתית ההיקפית; אובאיטיס אחורית מתבטאת בחלק האחורי של גלגל העין – השכבה הדמית (כורואיד) והרשתית. פנאובאיטיס היא אובאיטיס שבה כל חלקי העין מעורבים.

מהם גורמי הסיכון?

רוב מקרי האובאיטיס (50-30 אחוז) נגרמים בשל מחלה אוטואימונית (כגון זאבת, מחלת וגנר, דלקת מפרקים, מחלות מעי דלקתיות ופסוריאזיס); מערכת החיסון מזהה בטעות חלבונים בעיניים כחומר זר ותוקפת אותם וכך נוצרת דלקת באוביאה.

מקרי אובאיטיס נוספים נגרמים מזיהומים כגון נגיפים (למשל הרפס), פטריות (למשל קנדידה), החיידק טרפונמה פאלידום (הגורם למחלת המין עגבת) או טפילים שמגיעים מבעלי חיים (למשל טוקסופלסמה). גורמים אלו עוברים דרך מחזור הדם לאוביאה ומצליחים להתקיים בה מכיוון שהיא עשירה בחמצן וכלי דם. גם תרופות מסוימות וגידולים ממאירים עלולים לגרום לאובאיטיס במנגנון שאינו ידוע דיו. ייתכן כי הם מובילים לשינוי במערכת חיסון שגורם לה להתבלבל ולתקוף את האוביאה.

בחלק מהמקרים לא מאובחן גורם ואז האובאיטיס מוגדרת אדיופטית.

מהם התסמינים?

התסמינים תלויים באזור באוביאה שנפגע (הקדמי, האחורי או האמצעי) וכוללים דמעת, כאב, אודם, אי נוחות, טשטוש ראייה ורגישות יתר לאור. לעתים לא מופיעים תסמינים והמחלה מתגלה באקראי בבדיקות שגרתיות.

כיצד מאבחנים?

ברוב המקרים אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע את ההרס המבני בעין ואת אובדן הראייה. לכן בעת הופעת תסמיני דלקת מחשידים או כאשר אובחנה מחלה אוטואימונית שעלולה לגרום לאובאיטיס, יש לפנות למרפאת עיניים. הבדיקות יכללו שימוש במנורת סדק (פנס שבאמצעותו בודקים מבנים בתוך העין) והדמיה של העין כגון OCT, אולטרסאונד ו-FA. הממצאים עשויים להיות למשל משקעים של תאי דלקת על מבנים שונים בעין.

לרוב יתבצעו גם בדיקות כגון בדיקת דם (למשל של מדדי דלקת ונוגדנים לנגיפים/ חיידקים) ובדיקת PCR לפתוגנים. בנוסף ייבחנו תלונות גופניות נלוות ובמידת הצורך תתבצע הדמיה (כגון CT/ (MRI  לבחינת מחלה אוטואימונית.

כיצד מטפלים?

הטיפול ניתן בהתאם לגורם. אובאיטיס שנגרמה ממחלה אוטואימונית מטופלת בסטרואידים לדיכוי מערכת החיסון, בעיקר פרדניזון (בטיפות, הזרקות לעין או לסביבתה, כדורים או עירוי).

אובאיטיס שנגרמה מזיהום מטופלת תחילה באנטיביוטיקה/ תרופות אנטי ויראליות/ אנטי פטרייתיות/ נוגדות פרזיטים ובסטרואידים בהמשך.

אובאיטיס שנגרמה מתרופות או גידול סרטני מטופלת גם היא לעתים בסטרואידים בנוסף לטיפול בגורם המחולל.

הטיפול בסטרואידים יעיל אך במינון גבוה או ממושך הוא עלול לגרום לתופעות לוואי. במקרה כזה הוא מופחת בהדרגה ובמקומו ניתנות תרופות אימונומודולטוריות (שמווסתות תגובה חיסונית) או תרופות ביולוגיות אנטי-דלקתיות (שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות). למשל, התרופה אדלימומאב שנלחמת בציטוקין TNF – חלבון השותף בדלקת באוביאה.

ברוב המקרים טיפול נכון מפחית את חומרת הדלקת ואת התלקחויותיה, מסייע לשלוט במחלה, מונע את הפגיעה בראייה ומפחית את תופעות הלוואי.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

כיוון שצוות מרפאת אובאיטיס הוא בעל ניסיון רב, שם את המטופל/ת במרכז ומאמין כי הטיפול צריך להתאים לאורח החיים ולהעדפות. בנוסף, הוא משתף פעולה עם טובי המומחים בשיבא, למשל בראומטולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, ריאות, מחלות זיהומיות ואונקולוגיה.